נתניהו חושב שהבדואים הם סיכון ביטחוני - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נתניהו חושב שהבדואים הם סיכון ביטחוני

הסיכוי ההיסטורי להגיע לפיוס ככל הנראה אבד

3תגובות

רק אלפים בודדים מתוך יותר מ-200 אלף בדואים שחיים כיום בישראל, עדיין מתגייסים לצה"ל. כמעט כולם מגיעים מהגליל. בנגב, היכן שמצויה עיקר האוכלוסייה הבדואית, צה"ל הוא כבר בבחינת מוקצה מחמת מיאוס.

איך הגיעה מדינת ישראל לשפל מדרגה כזה ביחסיה עם האוכלוסייה הבדואית שלה? תשובה לכך סופקה השבוע על ידי לשכת ראש הממשלה. הלשכה הוציאה הכחשה לידיעה שפורסמה בגלי צה"ל, שלפיה התוכנית שהכין מנכ"ל משרד ראש הממשלה, איל גבאי, עם האחראי על התכנון במשרד ראש הממשלה, אודי פראוור, לפתרון בעיית הכפרים הלא מוכרים של הבדואים בנגב, נגנזה. לפי גלי צה"ל, ראש הממשלה ביטל את התוכנית שעליה עבדו גבאי ופראוור יותר משנה, והעביר את הטיפול בסוגיית ההתיישבות הלא חוקית של הבדואים לידי יעקב עמידרור, להלן ראש המועצה לביטחון לאומי.

ההכחשה של לשכת ראש הממשלה לא איחרה לבוא: ראש הממשלה קיבל את תוכנית פראוור, ראש הממשלה חושב שהתוכנית היא מצוינת ומקיפה, ראש הממשלה מתכוון להביאה לאישור הממשלה בשבועות הקרובים. אה כן, שכחנו - יש עוד פרט אחד: ראש המועצה לביטחון לאומי ביקש לדון בכמה נקודות בתוכנית הקשורות לתחום שלו, על אף ש"אין כל כוונה לערוך שינוי מהותי בתוכנית".

בעקבות ההכחשה התמוהה הזו פנינו שוב ללשכת ראש הממשלה. רצינו לקבל ממנה הבהרות מהן ה"נקודות בתוכנית הקשורות לתחום אחריות המל"ל", מדוע תוכנית העוסקת בצד אזרחי תכנוני גרידא - הגעה להסכמה עם הבדואים על בעלותם על הקרקע - יש לה השלכות שמעניינות את המועצה לביטחון לאומי, והאם ניתן להבין מפנייתה של המל"ל כי מדינת ישראל רואה באזרחיה הבדואים סיכון ביטחוני.

אל תחזיקו את נשמתכם, לרשימת השאלות שלנו לשכת ראש הממשלה כבר לא מיהרה להגיב. למעשה, גם בחלוף יום הלשכה לא טרחה כבר להגיב. אולי בגלל שללשכת ראש הממשלה לא היה מה להגיב - העובדה שהמל"ל התערבה בתוכנית הסדרת הקרקעות של הבדואים כנראה מדברת בעד עצמה. ראש הממשלה אכן בוחן את סוגיית הבדואים בעיקר דרך הפריזמה הביטחונית.

תוכנית רחבה ויקרה יותר מתוכנית ההתנתקות

התוכנית להסדרת יישובי הבדואים אמורה היתה להיות התוכנית ההתיישבותית המאקרו-כלכלית הגדולה ביותר של מדינת ישראל זה עשורים. גדולה אפילו מתוכנית ההתנתקות מעזה. על פי התוכנית, 70 אלף בדואים המתגוררים כיום ביישובים לא מוכרים היו אמורים לעבור לגור ביישובים מוכרים. מספר רב של יישובים בדואים חדשים - כמה בדיוק נותר חסוי - אמור היה לקום. כל היישובים הבדואים החדשים אמורים היו להיהפך ליישובים מסודרים המחוברים לתשתיות מים, ביוב וחשמל.

במסגרת זו עשרות אלפי בדואים, ככל הנראה קרוב ל-30 אלף, אמורים היו לראות את ביתם נהרס ולבנות לעצמם בית חדש ביישוב מוכר. הם גם היו מקבלים לידם קרקעות בבעלותם - פראוור הציע לתת להם 130 אלף דונם של קרקעות חקלאיות (מרעה בעיקר) מתוך תביעות היסטוריות של הבדואים של יותר מ-500 אלף דונם.

הסדרת היישובים הבדואים אמורה היתה גם לאפשר לממשלת ישראל, סוף-סוף, להתחיל להשקיע בפיתוח המגזר הבדואי. משרד האוצר דיבר על השקעה של 8 מיליארד שקל - כמיליארד שקל יותר מתוכנית ההתנתקות מעזה - בהשקעה בבניית הכפרים החדשים, חיבורם לתשתית והשקעה בקידום תשתיות חינוך, בריאות, תעסוקה ורווחה לצד היישובים החדשים.

זאת אמורה היתה להיות מגה-תוכנית, גם כלכלית, גם חברתית וגם נדל"נית. זאת אמורה היתה להיות מגה-תוכנית גם מבחינת ההשלכות שלה על עתידה הפנימי של ישראל. אחרי עשרות שנים של מחלוקת, סוף-סוף יש סיכוי להסכמה עם הבדואים על הקרקעות שלהם, וסיכוי להתחיל ולפתח את המגזר מוכה העוני הזה.

בכל מקרה, קל זה לא אמור היה להיות. הבדואים, בצדק, התייחסו לתוכנית פראוור בחשדנות רבה. הרס בתים של 30 אלף אזרחים ישראלים הוא חסר תקדים - להזכיר, הפינוי מעזה היה של 8,000 איש בלבד, ועל הפינוי מעזה כתבה ועדת חקירה ממלכתית כי מדובר היה בצעד שפגע ב"זכויות חוקתיות של המתיישבים, המוגנות בחוקי היסוד".

אין כל ודאות כי הבדואים היו מסכימים לתוכנית פראוור - העובדה שפראוור הקציב חמש שנים להגעה להסדר אתם ולאחר מכן איים בהרס בתים בכפייה, העובדה שפרוואר לא חשף כמה מהכפרים הלא מוכרים יוכרו על ידו וכמה ייהרסו, כמו גם העובדה שלא היה אף נציג בדואי בוועדה של פראוור - כל אלה יצרו אי אמון עצום בהצעות של פרוואר.

חוסר אמון עלול היה להכשיל את היכולת להגיע עם הבדואים לפינוי מוסכם ליישובים מסודרים. עם זאת, היה סיכוי לשכנע את הבדואים ברצינות והגינות כוונותיו של פרוואר - עם ההבטחה לרישום קרקעות על שמם, ולהשקעה עצומה בפיתח התעסוקה והחינוך אצלם. הבטחות שהמשותף להן היה סיכוי לעתיד טוב יותר.

עכשיו, הסיכוי הזה אבד. בנימין נתניהו, כמו פיל בחנות חרסינה, סתם על כך את הגולל. איזה בדואי יחשוב שמדינת ישראל רוצה את טובתו, בשעה שמדינת ישראל מסמנת אותו כסיכון ביטחוני ומפקידה את גורל היישובים שלו להכרעתה של המועצה לביטחון לאומי? הסיכוי ההיסטורי להגיע לפיוס עם הבדואים ככל הנראה אבד, במחי החלטה נמהרת אחת של נתניהו. ואחרי זה אתם עוד מתפלאים שהבדואים חדלו מלשרת בצה"ל?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות