האם באמת חסרים מהנדסים בישראל? - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם באמת חסרים מהנדסים בישראל?

מיעוטים הם המקור לטיפול במחסור במהנדסים בהיי-טק הישראלי

4תגובות

בעיית העובדים המבוגרים אינה ייחודית רק להיי-טק הישראלי, אבל נדמה ששם היא מוצאת את ביטויה ביתר שאת. תעשיית ההיי-טק הישראלית היא תעשייה של צעירים, תעשייה שמעדיפה להעסיק בני 25 עד 45-50. השבוע קיבלנו גושפנקא רשמית לכך שהתעשייה נמצאת בבעיה, ונדמה שמבוגרים בהיי-טק יכולים לפתור אותה.

נתונים ממחקר שערכה המועצה הלאומית לכלכלה, אשר נידונו בועדת משנה לקידום וסיוע לתעשיות ההיי-טק בישראל, מעלים כי קיים מחסור משמעותי במהנדסים בתחומי הנדסת התוכנה והחומרה. חגי לוין, כלכלן בכיר במועצה הלאומית לכלכלה, סיפר כי תעשיית ההיי-טק מייצרת 7,000 משרות חדשות כל שנה - אך ב-2009 לעומת זאת, מספר הזכאים לבגרות עם 5 יחידות מתמטיקה בציון של 85 ומעלה עמד רק על 6,500. הסיבות לכך, כפי שהסביר לוין, טמונה בצעירים, שאינם תופסים את תחומי הנדסת התוכנה, החומרה והאלקטרוניקה כאטרקטיביים דיים, כך שהאוניברסיטאות מתקשות להרחיב את מספר הסטודנטים במקצועות הנ"ל.

הצוות זיהה מספר מקומות לסגירת הפער - מהנדסים מבוגרים, נשים, חרדים, בני מיעוטים ובוגרי המכללות. לפי כתבה שפורסמה בערוץ 2 לפני כחודש, יש כיום כ-100 אלף אקדמאים מובטלי היי-טק מעל גיל 45, שאינם מוצאים עבודה. קציר, מובטל היי-טק בן 57, סיפר לאחרונה ל-TheMarker כי מחישוב שערך, בהנחה שמספר מובטלי ההיי-טק הוא כ-20 עד 30 אלף ולא 100 אלף, ניתן להראות שהפסד התוצר למשק לשנה בעקבות אבטלת בני ה-45 ומעלה הוא כמיליארד דולר לשנה.

אם כך, אין ספק שאפשר לנצל את עובדי ההיי-טק המבוגרים מחוסרי התעסוקה. אבל במקביל צריך להילחם כדי למנוע את האפליה הזאת.

לפני מספר שבועות פרסמנו ב-TheMarker שני מאמרים על בעיית העובדים המבוגרים. הראשון, של תחיה אלתר ואסתי פשין, טען שעובדי הייטק שחצו את גיל 45 מתקשים למצוא עבודה בגלל שאלו שמגייסים אותם חוששים מפער גילאים, ומהתיישנות הידע של עובד מבוגר.

מאמר נוסף, אותו כתבה חיה בורנשטיין, העלה את הטענה שאחת הסיבות לכך שעובדים מבוגרים יותר יתקשו למצוא עבודה, נעוצה במושג "אמביצית הקידום הישראלית". משמעות המושג, בקצרה, היא שלעובדי היי-טק בישראל יש שאיפה להגיע לניהול כמה שיותר מהר, הרבה בגלל שבישראל, מי שלא נהיה מנהל, נתפס (בטעות) כעובד פחות טוב. בגלל שנדיר למצוא עובד שחצה את גיל 45 שאינו מנהל, ולאור העובדה שיש הרבה פחות משרות ניהול ממשרות פיתוח-מעשי, העובדים הללו מתחרים על פחות משרות, ולכן, מתקשים יותר במציאת עבודה.

לו עובדים מבוגרים היו נשארים "קרוב לברזלים", האם גם אז הם היו מתקשים למצוא עבודה? הכתבה אודות יצחק מלמדת שגם לעובדים יש הרבה מה לעשות כדי להישאר רלוונטיים עבור שוק המעסיקים האכזרי, אבל זה לא מספיק. משרד התמ"ת והאוצר חייבים להמשיך ולקדם יוזמות שנועדו לקדם את מבוגרי ההיי-טק שנפלטים בקלות מדי מחוץ למעגל העבודה.

אבל אסור להסתפק רק בכך. נכים, אוטיסטים, לוקים בנפשם ועוד אוכלוסיות בעלי מוגבליות שכליות ופיסיות מודרים משוק העבודה. מדוע אלה אינם יכולים לעבוד במספרים גדולים יותר מול מחשב - עבודת היי-טקיסט מצוי? כנ"ל לגבי בני מיעוטים וחרדים. צריך לעודד יותר יוזמות שמשלבות אותם בהיי-טק הישראלי. השבוע השבוע דנה ועדת המשנה לקידום וסיוע לתעשיות ההיי-טק בישראל בפער בכח אדם טכנולוגי והנדסי בתעשיית ההיי-טק. אבל יש אוכלוסיות שמתאימות להיי-טק, ועם קצת הכשרה ועידוד הם יכולים למלא תחליף נהדר למהנדסים החסרים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות