ישראל 2021: לצמצם פערים דרך חינוך - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ישראל 2021: לצמצם פערים דרך חינוך

המאפיין המשפיע ביותר על התפישה העצמית היא ההצלחה בלימודים

4תגובות

גיל הנעורים הוא אחת התקופות הקריטיות בעיצוב האדם. בתקופה זו מתעצבת ההערכה העצמית הראשונית של בן הנוער והדרך שבה יתפוש את עצמו ואת יכולותיו בהמשך חייו הבוגרים.

המאפיין המשפיע ביותר על התפישה העצמית היא ההצלחה בלימודים. נער שלא מצליח בלימודים לאורך זמן יתפוש עצמו כחסר יכולות בכל תחומי החיים, מה שיפחית את יכולתו להשתלב בחברה כאדם מוצלח ותורם. אולי התרגלנו לנתונים, אך שיעור הזכאים לבגרות מדאיג. לפי נתוני הלמ"ס ב-2010, רק 51.7% מבני הנוער בישראל זכאים לבגרות. על פי "הכל חינוך", התנועה לקידום החינוך בישראל - ישראל מובילה את מדינות OECD דווקא במדד לא מחמיא - היקף ועומק הפערים בין קבוצות שונות באוכלוסייה. פער ההשקעה בין ילד שגדל ברשות מקומית חלשה לבין ילד שגדל ברשות מקומית חזקה יכול להגיע לעד פי 16 לטובת הילד מהרשות החזקה.

ההצטרפות ל-OECD טומנת בחובה לא רק זכויות, אלא גם חובות ואתגרים. אם ברצוננו להיות אורחי קבע במועדון המכובד, לא נוכל להשלים עם נתונים אלה. החברה והכלכלה בישראל מתקדמות במהירות, אך שכבות שלמות בציבור, שאינן מקבלות הזדמנות שווה, נשארות מאחור. על פי תוצאות מבחני ה-TIMSS, ישראל ניצבת במקום האחרון מבחינת ממוצע הישגים ארצי ובמקום הראשון בפערים בין קבוצות אוכלוסייה שונות במדינה.

צמצום הפערים נדרש באופן מיידי. ללא השקעה בחינוך - מעמד הביניים ייעלם. כיצד נמשיך להתגאות בהיותנו עם הספר כאשר כל נער שני בישראל אינו זכאי לתעודת בגרות?

לצד פעילות משרד החינוך ומשרדי ממשלה נוספים להעלאת הזכאים לבגרות, יש צורך בתוכניות חינוך בלתי פורמליות שייתנו מענה לפערים אדירים בפריפריה. לפי מרכז אדווה, הפערים בין היישובים המבוססים לעיירות הפיתוח הלכו והעמיקו בין 2004 ל-2009. כדי לחולל שינוי אמיתי יש לפעול בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה. תפקידנו אינו להוות אלטרנטיבה למערכת החינוך, אלא להתבסס על התשתית הקיימת ולחזק אותה.

הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא תמיכה של המגזר העסקי בארגוני המגזר השלישי, תוך הבניה של תהליכי עבודה, הצבת יעדים ומדידה מתמדת. תמיכה זו תביא לתשואות גבוהות - חינוכיות וחברתיות.

המגזר העסקי תורם לחינוך בישראל, אך השפעתו יכולה להיות משמעותית יותר. ההשקעה בחינוך היא השקעה לטווח ארוך. ככל שהמגזר העסקי ישקיע וילווה תוכניות משלימות במשך פרק זמן ארוך, כך הנתונים ישתפרו והתמיכה תהיה אפקטיבית יותר.

הגדלת שעות החינוך לתלמידים שידם אינה משגת שיעורים פרטיים, תביא לעלייה בשיעור הניגשים והזכאים לתעודת הבגרות, ולעלייה ביכולתם ללמוד לימודים אקדמיים ולמצוא עבודה מכובדת בהמשך חייהם. תשואות חברתיות אלה הן חשובות מאין כמוהם - שילוב הנוער כאזרחים תורמים יחזק את החברה הישראלית, שתבנה מעמד ביניים איתן ותספק הזדמנות שווה למגזרים שלמים שכיום אינם מאמינים ביכולתם להשתלב בתעשייה ובטכנולוגיה.

הדרך לסגור את הפערים היא רק דרך חינוך. השקעה נבונה תביא לצמצום הפערים, לחיזוק השכבות החלשות ולחברה שוויונית ומשגשגת יותר. חברה בריאה נמדדת על פי החולייה החלשה. עלינו לחזק חולייה זו ולספק לכל נער נערה את האפשרות להתקדם, להתפתח ולהשתלב בה.

הכותב היה יו"ר בנק לאומי ומשמש חבר הוועד המנהל בעמותת אחרי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות