ברננקי עשה את שלו, עכשיו תורו של הממשל האמריקאי - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ברננקי עשה את שלו, עכשיו תורו של הממשל האמריקאי

תוכנית רכישות האג"ח מסתיימת בקרוב - כיצד יושפע מכך שוק האג"ח האמריקאי?

תגובות

>> בהחלטת הריבית האחרונה הודיע הפד על כוונתו לסיים כמתוכנן, בסוף יוני, את תוכנית רכישות האג"ח של ממשלת ארה"ב. לכאורה, ההשפעה של הפסקת הרכישות אינה חיובית עבור שוק האג"ח האמריקאיות, אבל המצב מורכב יותר ומחייב הסתכלות רחבה יותר על התמונה הגלובלית.

אין ספק ששיעור החיסכון במשק האמריקאי צריך לעלות מדרגה, והוא עדיין תלוי בהשקעות הזרות למימון הגירעון בחשבון השוטף. בעיית החוב האמריקאי התופח הגיעה לנקודה המחייבת טיפול ומכיוון שהשוק מתמחר שכך אכן יהיה - בין אם בתשואות נומינליות ובין אם בציפיות לאינפלציה נמוכה יחסית - גובר הסיכוי לאכזבה. ניסיון העבר מלמד כי המחויבות הפוליטית לנקיטת צעדים לא פופולריים מתממשת כשמתעוררת תחושת משבר, ולא בטוח שאלה פני הדברים בארה"ב, כששוק המניות נמצא ברמתו הגבוהה מאז היציאה מהמיתון.

השוואה לסיום תוכנית הרכישות הקודמת, בסוף מארס 2010, מלמדת כי בניגוד להכרזה על התוכניות 2-QE1, שכללה גורם הפתעה, הפעם מועד סיום התוכניות ידוע זמן רב מראש - כך שלא מדובר בהפתעה. מנגד, בתוכנית הנוכחית ניתן לציין לחיוב את התקדמות מחזור העסקים והתבססות הצמיחה בעולם, ובפרט במשקים המתעוררים. עם זאת, סימן השאלה סביב מידת היציבות של הצמיחה בארה"ב מוסיף לרחף, גם כחלק מהתלות הגבוהה במדיניות המרחיבה האגרסיבית.

ברבעון הראשון של 2010 המומנטום של הפעילות הריאלית בארה"ב נראה מבטיח. גורם זה הזמין פעילות ספקולטיבית רבה, מתוך ציפייה לעליית תשואות עם סיום תוכנית ה-QE1. בפועל, מיצוי ההשפעה של תיקון המלאים לאחר המשבר הוביל לחולשה במומנטום ברבעונים השני והשלישי ותמך בירידת תשואות, שלוותה בסגירת פוזיציות שהעצימה את המגמה.

הצמיחה ברבעון הראשון בארה"ב היתה מתונה יחסית, 1.8%, אבל הציפייה היא לצמיחה גבוהה יותר בהמשך השנה - בין השאר בהשפעת צעדי המדיניות הפיסקלית והמוניטרית המרחיבה שננקטו ברבעון האחרון של 2010. מבחינת הפעילות הספקולטיבית, היא נמצאת כיום ברמה מינורית, ונראה כי ההימור הכושל על עליית תשואות לפני שנה הרחיק את הספקולנטים מנכס זה. להתפתחות המשבר באירופה היתה תרומה ניכרת לירידת התשואות ברבעונים השני והשלישי של 2010, והיא האפילה על סיום תוכנית הרכישות. שילוב של ריצה לחוף מבטחים, הרעה במומנטום וסגירה של פוזיציות השורט הוביל לירידת תשואות מתמשכת, מ-4% לאחר סיום התוכנית ל-2.5% בסוף הרבעון השלישי של 2010.

כיום, משבר החוב אינו בגדר הפתעה ואופן הטיפול בו התפתח עם הקמת קרנות הסיוע שכבר פעלו ביוון, באירלנד ובפורטוגל. עם זאת, אין ספק כי להחרפה במשבר - בין אם בדמות חדלות פירעון של אחת ממדינות אלה או הרעה נוספת במצב בספרד - תהיה השפעה ניכרת בכיוון של ירידת תשואות.

הבדל נוסף בין התקופות הוא מחירי הסחורות. התייקרות הסחורות בחצי השנה האחרונה מובילה ללחצים אינפלציוניים במשקים המתעוררים - כך שהלחץ להמשך הריסון המוניטרי בהם צפוי להימשך. במשקים המפותחים, ההשפעה עד כה היא על המדד הכללי ולא על האינפלציה הבסיסית, כשהאיום נמצא בבלימת ההתאוששות ופחות בהיבט האינפלציוני.

לסיכום, ניסיון לבודד את השפעת סיום תוכנית הרכישות השנייה על התשואות מעלה כי עלול להיווצר לחץ קל לעליית תשואות, בשל התלות בתקופה האחרונה של מימון הגירעון ברכישות הפד. עם זאת, ברור כי מה שיכתיב את הכיוון הוא ההתפתחויות הכלכליות.

התייקרות הנפט מעמידה בסיכון את עוצמת ההתאוששות בארה"ב, ולכן תומכת בירידת תשואות. מנגד, הטיפול בגירעון הממשלתי צפוי להיות אגרסיבי יותר, כך שרמות התשואות הנוכחיות אינן מפצות על הסיכון של הפתעה לרעה בטיפול בגירעון התופח.

-

הכותב הוא אסטרטג המקרו של לידר שוקי הון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות