הפתרון לסחבת בבתי המשפט: מפייסים מקצועיים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפתרון לסחבת בבתי המשפט: מפייסים מקצועיים

1.25 מיליון תביעות חדשות מוגשות בישראל מדי שנה, ו-2.5 מיליון תושבים הם צדדים לסכסוך המתנהל בבתי המשפט ■ כדי לטפל בעומס הבלתי נסבל הזה יש למסד מערכת אלטרנטיבית ליישוב סכסוכים - שיודעת לטפל בבעיה כשהיא עוד קטנה

עומס תיקים בבית המשפט
מוטי קמחי

אחד האיומים השגורים בשיח הישראלי הוא "אני אתבע אותך". הנתונים היבשים מלמדים שהישראלים גם מממשים את האיום. מנתוני משרד המשפטים עולה כי בישראל מוגשות מדי שנה 1.25 מיליון תביעות חדשות. זהו שיא עולמי מפוקפק למדי. משמעות הדבר היא ש–2.5 מיליון תושבים הם צדדים לסכסוך כלשהו המתנהל בבתי המשפט בישראל. אם כשליש מתושבי ישראל מסתובבים במסדרונות בתי המשפט — מי בדיוק עובד כאן?

גם מדינת ישראל מכירה את הנתונים היבשים, ומספקת מענה לצורך הגובר של הישראלים לתבוע ולא לצאת פראיירים, חלילה. למשק זה עולה כ–5 מיליארד שקל בשנה, המגלמים את תקציב משרד המשפטים. בהצעת תקציב המדינה לשנת הכספים 2019, המוגשת לכנסת ה–20 מוקדש פרק חשוב ל"ניהול ביקושים במערכת המשפט". אלה מלים מכובסות שמשמעותן ברורה: מערכת המשפט קורסת, השופטים אינם עומדים בעומס התיקים והמערכת מחפשת פתרונות יצירתיים — כלומר, לנהל את הביקוש באמצעות "מנגנונים אלטרנטיביים ליישוב סכסוכים — כמו גישור ובוררויות".

רק כדי לסבר את האוזן, על פי המצוטט בהצעת התקציב הזאת, הזמן שלוקח לנהל תיק במערכת המשפט בישראל כיום מעמיד אותנו באור לא מחמיא: 15 יום להגשת תביעה, 600 יום לקבלת פסק דין, ולאכיפת חוזה — עוד 360 יום. המשמעות היא שמרגע פתיחת תיק ועד לאכיפתו יחלפו שלוש שנים לפחות. אם לא די בכך, באכיפת החוזים ישראל ממוקמת במקום 92 מתוך 190 — אחרי קניה, מונגוליה ודרום סודן. במלים לא עדינות, המצב עגום.

ואם נרד מהמספרים אל המציאות היום־יומית, הנה דוגמה: בעלים של אתר פסולת גדול נמצא כבר חודשים רבים בסכסוך עם הרשות המקומית. הסכסוך הגיע עד לפתחו של בית המשפט העליון (ועוד כמה ערכאות נוספות), ועל הדרך מפרנס עשרות עורכי דין מהשורה הראשונה. האיש הוא אחד המוחות המבריקים במדינה, שמשקיע את כל הונו, זמנו, מרצו וכישרונו במאבק משפטי — במקום בחשיבה על דרכים להביא לצמיחת העסק. כאמור, הוא לא לבד, כשליש מאזרחי המדינה נמצאים במצב דומה.

מאות אלפי תיקים בשנה

האלטרנטיבות הקיימות כיום למי שנתונים במחלוקת הן הליכי גישור ובוררות, המוכרים על ידי מערכת המשפט. אלטרנטיבות אלה מספקות מענה ל"דלקת ריאות בשלב מתקדם", במקום לספק מענה ל"שיעול הטורדני הראשוני". כך למשל, הצדדים יגיעו להליך גישור כשהם עמוק בתוך הסכסוך. המגשר ינסה לזהות את האינטרסים של הצדדים ולהביאם לחתימה על הסכם מחייב. ואולם אם שורש הבעיה לא נחשף או טופל, סביר להניח שהסכסוך יצוף שוב, בזמן אחר, במקום אחר ומול מישהו אחר.

הפתרון טמון בשלב ראשוני יותר של הסכסוך, שם מעוגנת נקודת מוצא שאומרת משהו בסגנון "מחלוקת זה בסדר, זה חלק מהחיים — וזה בסדר לא להסכים". לשם כך, צריך לפנות למפייס מקצועי שפועל להשכנת שלום בין הצדדים, לפתרון המחלוקת, להשלמה ואף להמשך שיתוף פעולה בעתיד.

בדומה לרפואה האלטרנטיבית, שמצאה לה בית לצד הרפואה הקונבנציונלית, על מערכת המשפט למסד מערכת ליישוב מחלוקות והשכנת שלום המכשירה מפייסים מקצועיים שיודעים לטפל בבעיה כשהיא עוד קטנה — לפניו שהתפתחה למחלה ממאירה.

גם במשרד האוצר יודעים כי יישוב סכסוכים במסגרת מערכת בתי המשפט כרוך בעלויות גבוהות הן לצדדים לתיק והן למדינה. ייסוד מערכת חדשנית, אלטרנטיבית, של יישוב מחלוקות והשכנת שלום באמצעות מפייסים מקצועיים — עוד בשלבים הראשוניים והמוקדמים של המחלוקת — יחסוך למשק עשרות מיליוני שקלים, ול–2.5 מיליון ישראלים גם הרבה מאוד עצבים.

הכותבת היא עורכת דין, מגשרת ומייסדת "בשלום - בית ליישוב מחלוקות"

אייל טל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות