יום הבחירות בלשכת עורכי הדין - זהו יום הנוחר - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יום הבחירות בלשכת עורכי הדין - זהו יום הנוחר

ידע כל פרקליט כי מסר את גורלו לידי מועמד הראוי לכך

3תגובות

לקראת הבחירות בלשכת עורכי הדין - ידע כל פרקליט, כי מסר את גורלו לידי מועמד הראוי לכך.

זה היה ביום ראשון בבוקר, לפני כמה ימים. הסלולרי שלי רטט. התבוננתי במסך שלו. מספר חסום. מישהו רוצה למכור לי מתקן לסינון מים, או מנוי לתיאטרון. למי יש כוח לזה. בסוף לקחתי את השיחה. לך תדע.

מהצד השני, שמעתי קול רך ומתוק.

"שלום, אנחנו ממטה הבחירות. תוכל בבקשה להקדיש לנו, שתי דקות מזמנך?"

"לא", אמרתי להם. איזה ייאוש. לא זכיתי בשום מכונית.

"רצינו לשאול האם תהיה מוכן להצביע למועמד שלנו ללשכת עורכי הדין?"

לא נתתי לטון המתוק והכובש להכניע אותי.

"מה יצא לי מזה?", שאלתי.

"סליחה?"

"אדוני, אני לא בטוחה שהבנתי..."

או שאסביר לה או שאנתק. אין לי כוח לשיחות האלו. אם אני מנתק, היא חוזרת אלי. אני לא מרוויח כלום מלנתק.

אז הודעתי לה שאני בישיבה ולא פנוי לזה עכשיו.

היא הבינה אותי. בחיי שהיא הבינה אותי. הודתה לי באדיבות והבטיחה לחזור מאוחר יותר. אני לא מתנגד. בסך הכל הם אנשים נחמדים מאוד. רק תנסה להתקשר למחלקת הגביה בעיריה. איזה עצבים. ישר אתה מרגיש שלא סובלים אותך. לא כמו במטה הבחירות הזה. פה יש רמה אחרת. איזו נינוחות. איזה נימוס. איזו תרבות דיבור. ככה צריך להיות. נכון שלא שמעתי מהם בארבע השנים האחרונות, אז מה? העיקר שהיום, מישהו שם חושב עלי. דואג לי. אנשים מתעניינים. אני אוהב שלאנשים איכפת ממני. אני לא ממש מכיר אותם, אבל ברור שהם בצד שלי. עצמתי את עיני ודימיינתי את המועמד שלהם - בעניבת משי, תספורת מדויקת, מדיף ניחוח אפטר שייב נהדר, טופח לי ברכות על השכם ואומר בחיוך כובש:

"אוהבים אותך, קרט"

התחלתי להרגיש שלא בנוח מסיום שיחת הטלפון. מה אני לעומתם, כפוי טובה שכמוני. דואג לעצמו. מקטר על מועמדים שחושבים על עצמם. איזו תעודת עניות. אני חייב להתחיל להשתנות. להיות אדם יותר קל. להפסיק עם הציניות הזו. לחשוב חיובי. להפסיק לריב עם אשתי. איך יכולתי בכלל להעלות בדעתי לא להצביע עבורם בבחירות?

החלטתי כי בפעם הבאה שהם מתקשרים, אני מציע להם עזרה. אולי בכל זאת ירימו אלי טלפון אחרי הבחירות ויציעו לי משהו בתמורה.

בעוד אני מתלבט האם להפעיל את המזגן או להמשיך לבהות באימיילים הקוראים לי לבחור במקום לנחור, שמתי לב שהסלולרי שלי רוטט. התבוננתי במסך שלו. מספר חסום.

"הנה הם חוזרים אלי", חשבתי לעצמי. לקחתי את השיחה. אני שוב במשחק.

הפעם, אני פתחתי בשיחה.

"אוקיי, תמסרו לו שאני תומך בו לבחירות וכל הכבוד על העשייה..."

מהצד השני, שמעתי קול גברי מחוספס.

"שלום אדוני. האם אפשר לעניין אותך במנוי לתיאטרון?"

הכותב הוא עורך דין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות