חרדים באנרכיה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חרדים באנרכיה

על המדינה לדאוג כי צעירים חרדים ייחשפו מוקדם יותר להשכלה כללית

תגובות

>> השתלבותם המסתמנת של צעירים חרדים במערכות ההשכלה והתעסוקה ובשירות בצה"ל, ראויה שתיבחן על רקע כישלונם של רבים אחרים שעזבו גם הם את המסגרת החרדית המסורתית, בניסיון להשתלב במערכות אלה. מדובר בציבור שכוח ומודר, שהשכלתו הוזנחה בידי המדינה מחד גיסא והקהילה החרדית מאידך גיסא, ותהליך האינטגרציה לא שיפר עד עתה את מצבו ואפשר שאף החמיר.

אין לזלזל בכמותו: שיעור הנשירה, הגלויה והסמויה, ממערכת החינוך החרדית הוא 8%-20%, כאשר לעתים קרובות הנושרים הם בנים למשפחות מוחלשות שנדחקו מלכתחילה לזרועות הדת על רקע מעמדן הפריפריאלי. אפלייתם נהפכת לכפולה ומכופלת כאשר הם מודרים מן המרכז החרדי האליטיסטי ונפלטים אל שולי החברה, ונותרים חסרי השכלה או תקווה.

לצדם ניתן למצוא את הבוגרים ה"נורמטיביים": חלקם לא הצליחו להשתלב בכולל ונדחקו למשרות שלא יפרנסו את משפחתם בכבוד, ואחרים פנו ללימודים גבוהים על רקע המיתוס, שאותו תיחזקה באוזניהם ההנהגה החרדית, כי בני ישיבה נושאים עמם מטען אינטלקטואלי המאפשר להם להשלים תעודת בגרות בשנה. הנתונים האמפיריים, בניגוד לאלה המיתיים, מלמדים על מספר שערורייתי של עשרות אחוזי נשירה מהמכינות החרדיות הקדם-אקדמיות.

זהו "האחר" האולטימטיבי של ההנהגה החרדית: ציבור שאינו הווה בפני עצמו המוגדר רק על דרך השלילה, באי-השתלבותו במערכת החרדית, המסורתית והמתפתחת; קבוצה שהזיכרון בה אינו משרת איש והשתיקה יפה עבורה. ובפרפראזה על דברי הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו, הרי שלא את ההיסטוריה של אותו זיכרון יש לבחון - כי אם את הארכיאולוגיה של אותה שתיקה.

השתלבותם של החרדים בכלכלה, בחברה ובצה"ל היא חלק מתהליך ישראליזציה העובר על החברה החרדית, המביא לקריסתה של קונספציית ההתבדלות הישנה ולרצון - תועלתני מצד אחד וערכי מצד שני - בהשתלבות במערכת הישראלית. ההנהגה ההגמונית במגזר חוששת מהתהליך העלול בטווח הארוך לשנות את אופי הקהילה וממילא גם את יחסי הכוחות בה, ולפיכך אינה תומכת בו. ההשתלבות, אם כן, נעשית במנותק מן המוסדות החרדיים, בתהליך אנרכי וללא תמיכה קהילתית.

בהיעדר סיוע חברתי, החזק הוא השורד, ואם בדיעבד מאמצת ההנהגה החרדית אל חיקה את המשתלבים המצליחים - משיקולי תעמולה בעיקר - הרי שלנכשלים איש אינו נותן את דעתו, והם נידונים לעוני, לדחיקה לשולי החברה ולהיעדר יכולות למימוש עצמי.

לצד פתרונות יצירתיים למצב החרדים המודרים וריסון האנרכיה, חייבת המדינה, כמי שנושאת למצער באחריות לציוד אזרחיה בכלים שיאפשרו את השתלבותם ההוגנת במוסדות החברה, להתמקד במניעה. לשם כך, עלייה לדאוג כי צעירים חרדים רבים יותר ייחשפו להשכלה כללית מוקדם יותר, ולראות בניסיון המנהיגות החרדית להסללת צעיריה ללימודי קודש בלבד אנכרוניזם שאינו מאפיין עוד את חשיבת צעירים אלה עצמם.

מצד שני, על המשתלבים החרדים מוטלת החובה להתנער מחיבוק הדב של הנהגתם ולנסח חזון חרדי חדש, התואם את תפישת עולמם הישראלית, שימנע את הדרתם של רבים כל כך ויהיה הוגן, פלורליסטי ושוויוני יותר.

הכותב היה תלמיד ישיבה חרדית וכיום סטודנט למדע המדינה באוניברסיטה הפתוחה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות