משרד החינוך מתמרץ מנהלי תיכונים להגדיל פערים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משרד החינוך מתמרץ מנהלי תיכונים להגדיל פערים

מרבית התיכונים מנהלים תחרות פרועה על הגדלת שיעורי הזכאות לבגרות

13תגובות

>> אחת המסקנות הבולטות מהמשבר הפיננסי של 2008 היתה עד כמה הכלכלה עובדת לעתים מצוין. במקרה ההוא, עד כמה תמריצי השכר עובדים מצוין. מנהלים שקיבלו תמריץ להגדיל את הרווח השנתי של הבנק שלהם ככל שניתן, עשו בדיוק כך. העובדה כשתוצאה מכך הם הכניסו את הבנק שבניהולם לסיכון מופרז, שלבסוף הביא אף לקריסתו, לא עניינה אותם. הם הרי תומרצו על רווחים, לא על סיכונים.

תמריצים עובדים על מנהלי בנקים ממש כשם שהם עובדים על מנהלי בתי ספר. כך, זה כמה שנים מנהלי התיכונים "מתרוצצים כמו עכברים מורעלים" - כהגדרתו של מנהל תיכון גדול וחשוב - סביב פרסום נתוני הזכאות לבגרות בבית ספרם. מאז שהנתונים נהפכו לנחלת הכלל, מרבית התיכונים בישראל נכנסו לתחרות פרועה על הגדלת שיעורי הזכאות לבגרות אצלם.

משרד החינוך אמנם אינו מפרסם את נתוני הזכאות לבגרות של בתי ספר באופן רשמי, אבל הנתונים מופיעים באתר המשרד בתוספת קוד המוסד - וקל מאוד לפענחם. באורח פלא הנתונים גם מוצאים מדי שנה את דרכם לתקשורת, שממהרת להבליט את רשימת שיאני הזכאות הארציים. מי שמסתובב ברחובות גוש דן, היכן שמספר רב של תיכונים נאבקים על רישום תלמידים, רואה שבתי הספר התיכונים אפילו מפרסמים את נתוני הזכאות שלהם בשלטי חוצות גדולים. בבחינת "אנחנו טובים יותר, כי אנחנו אלופי שיעור הזכאות לבגרות".

אין מחלוקת כי פרסום טבלאות הזכאות לבגרות הכניסה את התיכונים לתזזית. בעוד בתי הספר היסודיים מנמנמים - אין כל נתונים השוואתיים על השיגי בתי הספר היסודיים, המדידה היחידה של בתי הספר היסודיים (מבחני המיצ"ב) נשארת חסויה - התיכונים עסוקים בתחרות פרועה, ובניסיון נואש לשפר את נתוני הזכאות שלהם. בכך, פרסום הנתונים הוא חיובי וחשוב. בלשונו הציורית של מנהל תיכון גדול, "אם עד לפני שלוש שנים הפגישה עם המפקח של משרד החינוך היתה פגישת בורקסים, בלי נתונים ובלי תוכן, כיום כבר יש אתו דיון מעמיק על נתוני הזכאות של בית הספר - ומה עושים כדי לשפר אותם".

היעלמותה של תרבות הבורקסים היא חשובה - אבל כמו אצל המנהלים בוול סטריט, יש בה צדדים מזיקים רבים. זאת, כמובן, משום שמשרד החינוך שכח לכלול בתמריץ שלו את כל הדברים החשובים באמת.

כך, הנתונים המתפרסמים הם רק לגבי שיעור הזכאות לבגרות בכל בית ספר - איזה אחוז מתלמידי בית הספר סיים עם תעודת בגרות. הנתונים אינם כוללים התייחסות לאיכות תעודת הבגרות - מספר נקודות הלימוד, כמה מבחני בגרות מורחבים (5 יחידות לימוד) היא כללה, וכמובן - הציון הממוצע שהושג בתעודה. התוצאה, כפי שמעידים מנהלים בכירים במערכת החינוך, היא שתיכונים נדחפים להוריד את רמת הבגרות - הם מעודדים תלמידים לוותר על מתמטיקה ברמת 4 או 5 יחידות, ולהסתפק במתמטיקה ברמה נמוכה של 3 יחידות, ובלבד שהתלמיד יצליח להוציא תעודת בגרות. "זאת מתכונת לרדידות", אמר ל-TheMarker מנהל בכיר, "המטרה של תעודת הבגרות היא הרי להגדיל את הנגישות ללימודים אקדמיים, ותעודת בגרות של 21 יחידות עם מתמטיקה ברמה של 3 יחידות לא תספיק לקבלה לאוניברסיטה".

לפיכך, התמריץ שיצר משרד החינוך הוא למרוץ חסר משמעות אחר "זכאות לבגרות" במקום מרוץ אחר - "תעודת בגרות איכותית" שמבטיחה את עתידו המקצועי של התלמיד. בכך, כמו בוול סטריט, מסיט המשרד את מנהלי התיכונים להשגת מטרות לא ראויות - שאינן עולות בקנה אחד עם היעדים של המשרד.

המצב, למעשה, גרוע עוד יותר - כי המרוץ הזה יצר לא מעט היבטים מזיקים ממש. כך, זה לא סוד בקרב מנהלי התיכונים כי לפחות חלק מבתי הספר שמככבים בראש הרשימה הארצית הם בתי ספר שמנשירים תלמידים חלשים או עורכים מבחני קבלה (שיחות אישיות עם מנהל בית הספר, ובחינה של ממוצע הציונים בחטיבת הביניים של התלמיד). גם זה וגם זה אסורים לפי הנחיות משרד החינוך, גם זה וגם זה מתרחשים כל הזמן - בגלוי וביודעין - בלי שהמשרד עושה דבר כדי לעצור זאת. נהפוך הוא, העובדה שמשרד החינוך מפרסם את נתוני הזכאות לבגרות, מבלי לקזז מהם הנשרה או מבחני קבלה, רק מעודדת בתי הספר לעבור על כללי משרד החינוך.

"לא צריך לעבור רשמית על כללי משרד החינוך", מסביר מנהל תיכון גדול, "ולהנשיר תלמידים באופן ישיר. כל מנהל יודע איך לאמלל את חיי התלמידים החלשים ולגרום להם לעזוב מעצמם. יש מנהלים שנלחמים על כל תלמיד ורואים ייעוד חינוכי בעזרה לחלשים - אבל כיום הם מקבלים סטירת לחי על כך ממשרד החינוך, שאינו מקזז את הנתונים של הנשרה מממוצע הזכאות לבגרות של בית הספר".

כמו בוול סטריט, משרד החינוך מצהיר על מדיניות של צמצום פערים בין בתי ספר ובתוך בתי הספר - אבל בפועל מנהל מדיניות המעודדת הגדלת פערים. זהו המצב גם לגבי הכללת כיתות של חינוך מיוחד בתוך תיכונים רגילים ("אני מאמין בשילוב של החינוך המיוחד בתוך בית הספר, אבל יודע שזה יבוא על חשבון ממוצע הזכאות שלי", אומר אחד המנהלים), או לגבי לקויות למידה. זה לא סוד שלקויות למידה נפוצות דווקא בבתי ספר חזקים ועשירים, בגלל שהאבחון נעשה באופן פרטי ועולה כסף. תעשיית "לקויות הלמידה", המאפשרת קבלת הקלות בבחינות הבגרות, משחקת לטובת בתי ספר חזקים - ומעלה באופן מלאכותי את ממוצע הזכאות שלהם. גם את זה משרד החינוך אינו מקזז מהנתונים המתפרסמים.

רפורמת עוז לתמורה בתיכונים נחשבת לבשורה החינוכית הגדולה ביותר זה עשורים. אחד המרכיבים המהפכניים בה הוא התמרוץ למורים מצטיינים - 50% מהמורים יקבלו בונוס שנתי של עד 8,000 שקל. משרד החינוך עוד לא פירסם את המדדים לבחינת תפקוד המורים, אבל לפי הניסיון המצטבר עם המדד היחיד שמפעיל המשרד עד כה, זה של שיעור הזכאות לבגרות, יש מקום לחשש לגבי הדרך שבה מתכוון משרד החינוך לתמרץ את מוריו.

משרד החינוך לא הגיב לשאלות TheMarker בעניין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות