חייבים להגדיל התחרות במשק - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חייבים להגדיל התחרות במשק

אומרים שיש יותר מדי רגולציה - אני לא מסכים

7תגובות

הצלחת המשק באה לידי ביטוי בצמיחת התוצר - התוצר צומח ביציאה מהמשבר בשיעור ממוצע של כ-5%, וזהו הישג משמעותי למדינה מפותחת שרמת התוצר לנפש שלה גבוהה כשל ישראל.

שיעור האבטלה, שעמד במיתון הקודם, בשנת 2003, על רמה גבוהה של כ-11%, ירד למינימום ערב המשבר הנוכחי. בעוד האבטלה שבה ועלתה במשבר האחרון, הגידול באבטלה היה מתון בהרבה משהיה צפוי בעת שפרץ המשבר. ביציאה מהמשבר האבטלה שבה וירדה לרמות שהן כמעט מינימום היסטורי, ובמקביל, חלה עליה מתמדת בשיעור ההשתתפות בכח העבודה. המשמעות היא שהיקף התעסוקה במשק הישראלי הולך ומתרחב, וזהו בהחלט הישג משמעותי.

בעת המיתון של שנת 2003 נאלצה מדינת ישראל לבקש ערבויות ממשלת ארצות הברית על מנת שתוכל להמשיך לגייס אשראי בשווקים הבינ"ל. מאז, שמרה הממשלה על משמעת פיסקלית ראויה לציון. ב-2009, שנת המשבר, הגירעון גדל בצורה מתונה יחסית, וכעת חוזר הגירעון להצטמצם, ויעדי הגירעון הולכים ויורדים. יחס החוב לתוצר חוזר ויורד, וצפוי לעמוד על 72% מהתוצר בשנה הבאה - רמה שבעבר חשבנו אותה לגבוהה, אם כי כעת ברור שברמה זו יחס החוב לתוצר בישראל יהיה טוב משל הרבה מדינות מערביות, ביניהן ארצות הברית. העודף בחשבון השוטף, גם אם הוא צפוי להצטמצם בשנה הקרובה, הפך למעשה לתופעה מבנית - דבר שלא ניתן היה לצפות שנגיע אליו בעבר.

תופעה זו הנה תוצאה של גידול הפתיחות המשק לחו"ל תוך גידול מהיר יותר של היצוא מאשר של היבוא, בעיקר כתוצאה מהתפתחות החיובית של סקטור ההייטק הישראלי. סקטור ההייטק הנו הישג כשלעצמו, וחלקם של ענפי ה-ICT ושל המו"פ בתוצר הוא הגבוה ביותר מכל מדינות ה-OECD.

התפתחות חיובית נוספת הנה הגילויים האחרונים של גז, נפט, ואולי גם פצלי שמן. ישראל לא עומדת להיות נורבגיה, שם הממשלה נהנית מתקבולים בהיקף של כ-10% מהתוצר מדי שנה. היקף התקבולים הצפוי של ממשלת ישראל ממאגרי הגז לא צפוי להיות גבוה מכ-1.5% מהתוצר, אבל ההשפעה על החשבון השוטף, ולכן גם על הלחץ לייסוף בשער החליפין, צפויה להיות גדולה יותר, בעוד מספר שנים.

בצד הדאגות, הדאגה העיקרית של בנק ישראל היא האינפלציה. בנק ישראל הגיב לפרוץ המשבר בהרחבה מוניטרית משמעותית ונכון להיום האינפלציה נמצאת מעל ליעדה. בנק ישראל ימשיך לחתור למלא את התפקיד אשר מציב בפניו החוק, ולהחזיר את האינפלציה לתוך היעד.

מחירי הדירות עולים בקצב מהיר בשנים האחרונות. עליית המחירים הנה גם תוצאה של ירידת מחירים מתמשכת מאז סוף שנות ה-90 כתוצאה מהמחזוריות הטבעית בענף, אבל היא גם תוצאה של העובדה שהמערכת הבנקאית הגיבה כצפוי להורדת הריבית, והעניקה אשראי למשכנתאות בהיקפים נרחבים. מדוע, אם כן, קובעי המדיניות בבנק ישראל ובאוצר מודאגים? ובכן, קצב עליית המחירים הנוכחי לכל הדיעות איננו בר קיימא. במידה ויחול היפוך מגמה מהיר וירידת המחירים תהיה פתאומית, כפי שראינו במשקים אחרים בשנים האחרונות, עשוי להיווצר מצב בעייתי במערכת הבנקאית והפיננסית. איננו רוצים להגיע למצב אליו הגיעו משקים אחרים. ישנן שמועות שונות אודות ירידה שמתחילה להתרחש במחירי הדירות. נתוני הלמ"ס, שאני מעדיף להתבסס עליהם, אינם מראים זאת בינתיים.

דאגה נוספת נובעת מרמת שער החליפין. הצלחת המשק הישראלי מביאה להתחזקות של המטבע המקומי. אני מעדיף את המצב שבו המשק מצליח ועלינו להתמודד עם מטבע חזק, לעומת מצב בו המשק נמצא בקשיים אבל נהנה ממטבע חלש. היצואנים מצליחים להמשיך להרחיב את היקפי היצוא למרות שער החליפין - מה שמצביע על רמת היעילות הגבוהה שלהם. כמו כן, ענף ההיי-טק בארה"ב, שהוא אחד מיעדי היצוא העיקריים שלנו, ממשיך לצמוח, מה שמאפשר גם ליצוא שלנו להמשיך לשגשג.

המצב הפיסקלי, כאמור, יציב כעת, אולם התמונה לשנים הבאות מדאיגה יותר. היות והממשלה צפויה להמשיך להגדיל את ההוצאות על פי הכלל החדש אבל מתכננת גם להפחית את המסים, הגירעון צפוי לגדול ב-2013 ל-3% ולהמשיך לגדול, ויחס החוב לתוצר צפוי להתייצב על שיעור של 75%. רק אם תתרחש צמיחה מתמדת בשיעור של 4.5%, הרבה מעל לממוצע ארוך הטווח, תוכל הממשלה להגדיל את ההוצאות וגם להפחית את המיסים באופן שלא ייפגע ביכולתה להשיג את היעד ליחס חוב תוצר, ולשמור על המשמעת הפיסקלית. במידה ויידרשו הוצאות נוספות בתחום הבטחון לא תהיה לממשלה ברירה אלא להוציא אותן, ועלינו להיות ערוכים לאפשרות זו מבחינת השפעתה על המגמות ארוכות הטווח של התקציב.

המשק העולמי שוב מציג בפנינו בעיות רבות. כלכלת ארה"ב אינה מתאוששת בקצב משביע רצון. משבר החוב באירופי, אם לא ייפתר, עשוי להפוך לבעיה עבור גוש האירו כולו, ולמצב כזה בוודאי תהיה השפעה לרעה על המשק הישראלי.

ישנן דאגות גם בתחום המבני, ארוך הטווח. שיעור העוני אצל המגזר החרדי והערבי עולה באופן מתמיד בעשורים מאז שנות ה-90. המגמות הדמוגרפיות צופות המשך גידול של חלקן של אוכלוסיות אלו בסך האוכלוסיה. במידה וההתנהגות של אוכלוסיות אלו בשוק העבודה לא תשתנה, תהיה בטווח הארוך בעיה משמעותית במשק הישראלי - בעיה כלכלית ובעיה חברתית, שאנו חייבים למנוע אותה.

המערכת הבנקאית בישראל נמצאת במצב יציב ובריא, אבל עלינו להמשיך ולהתאים את הרגולציה לתנאים המשתנים. מקובל לטעון שיש בישראל עודף רגולציה. עם זאת, בעת משבר הציבור תמיד שמח על הרגולציה הנחושה. כעת המשבר חלף, ושוב נשמעים הקולות המדברים על עודף רגולציה. אינני מסכים עם קולות אלו. ישנם שינויים גדולים בדרישות של מערכות הפיקוח במשקים המפותחים ממערכות הבנקאות במשקים אלו. עלינו להתאים את הדרישות אצלנו להתפתחויות בעולם. היינו עדים להשפעה ההרסנית שמשבר במערכת הבנקאות יכול להביא על הכלכלה כולה. אינני סבור שמשבר כזה יקרה בישראל, אולם באחריותנו להמשיך לפעול כדי למנוע אותו.

אנו מרבים להתהדר בהון האנושי שעומד לזכות המשק הישראלי, אולם התוצאות של מבחני ההשוואה הבינלאומיים מראים שהישגי התלמידים הישראליים הולכים ומתדרדרים. אנו מקיימים חמש מערכות לימוד שונות, שחלקן אינן מלמדות את נושאי הליבה שהם חשובים להשתלבות בשוק העבודה המודרני. עלינו למצוא את הדרך לטפל בבעיה זו, אחרת ההון האנושי שאנו מתהדרים בו לא יעמוד לזכותנו בעתיד.

המשק הישראלי הוא משק קטן, ולכן טבעי שיהיה בו מספר קטן יחסית של בנקים, רשתות מזון, וכו'. עם זאת, חשוב שנמצא דרכים להגדיל את התחרות במשק. אחת הדרכים היעילות לעשות זאת הנה על ידי הרחבת היקף היבוא למשק. לא ניתן להאשים את המונופוליסטים בכך שהם מנסים להגביל את התחרות - זו התנהגות טבעית מבחינתם. תפקידה של הממשלה הוא להתמודד עם הנטייה הטבעית הזו ולתמוך בהמשך התחרות, ודרך טובה לעשות זאת הנה להמשיך לפתוח את המשק ליבוא - כפי שהיא עושה בהצלחה מאז שנות ה-60.

בעיה נוספת שהמשק סובל ממנה היה הבירוקרטיה, אשר גורמת נזקים לכלכלה שאנו חייבים לטפל בהם. מדדים של הבנק העולמי מראים שישנם מספר תחומים בהם אנו מדורגים רע מאוד מבחינת השפעת הבירוקרטיה על קלות עשיית העסקים.

תופעה נוספת שמדאיגה בישראל הנה תופעת הפופוליזם. בכל פעם שמוצר כלשהוא מתייקר באים אנשים לירושלים ודורשים שהממשלה תשלם. מבלי לקבוע עמדה על רמת המחירים הנוכחית, הדרישה המתמדת ש"הממשלה תשלם" בוודאי איננה מהווה דוגמא להתנהלות רצינית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות