סיפור מרפובליקת בננות ים תיכונית - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סיפור מרפובליקת בננות ים תיכונית

מדוע בשוק ללא תחרות הוחלט להקים ועדה ציבורית שתוציא את מוצרי החלב מפיקוח?

7תגובות

באחת מרפובליקות הבננות הים תיכוניות, הקימה הממשלה ועדה ציבורית לבחינת הפיקוח על מחירי החלב. אף לא אחד באותה רפובליקה, מצמץ והרים גבה, כשליו"ר הוועדה מונה אדם שבעברו כיהן כממונה על אגף התקציבים באוצר, אגף הידוע בעמדתו הנחושה והעקבית, שעל לה לממשלה להיות מעורבת במחירי מוצרי היסוד ואת העבודה הזו יש להשאיר ל"יד הנעלמה של השוק".

אכן, עדיף לממשלות להדיר עצמן ממעורבות במחירי המזון בפרט וממחירי מוצרי המגזר העסקי בכלל. זה לא בריא לכלכלה ונגמר לא טוב כמו ברוסיה וקובה. אך לאי מעורבות זו קודם תנאי חד משמעי; הוכחת קיומה של תחרותיות מספקת על כיסו, יותר נכון על קיבתו, של הצרכן.

באותה רפובליקה ים תיכונית, פעלו בשוק החלב באותם ימים 4 מחלבות, שסיפקו לציבור 95% ממוצרי החלב והמחלבה הגדולה שבהן סיפקה יותר מ-50% ממוצרי החלב ועיקר שליטתה היה בשוק הגבינות הרכות (לבנות) והקשות (צהובות).

הגבינה לבנה, המכונה "גבינת העם", היתה האהובה ביותר על הציבור, אף שלא ברורה הסיבה לכך. מפני שחיי המקרר של אותה גבינה הם קצרים מאוד, היא היתה מלאה בגושים קשים ומשונים וכמויות המלח שהיצרנים דוחפים לה עשויות להרוג גם בעלי לחץ דם נורמלי.

מדוע בשוק שהתחרותיות בו כה עלובה, שפרטיה מוכרים לגורמים המקצועיים בממשלה, הוחלט להקים את אותה ועדה ציבורית, שמטרתה היתה הוצאת מוצרי חלב נוספים מפיקוח? אחד ההסברים לכך, הוא בכניעתה של הממשלה ללחצה של מחלבה אחת גדולה, גדולה מאוד, שטענה כי סל המוצרים שלה כולל מוצרים רבים בפיקוח שהרווחיות בהם נמוכה, בעוד שהמחלבות האחרות מייצרות מעדנים, גבינות ויוגורטים, שמחירים בשמים ועושות בוננזה חבל על הזמן ועל כן יש להסיר את הפיקוח מעל מוצרים נוספים, כדי שגם אותה מחלבה גדולה מאוד תוכל להציג למשקיעים רווחיות גבוהה.

אלא שזה רק המבוא לסיפור הגדול. והסיפור הגדול הוא, שהיו"ר שנבחר לעמוד בראש אותה וועדה ציבורית, הוא איש עסקים ומנהל חברות, שבחר לקבלת שירותי יעוץ לוועדה הציבורית בחברת ייעוץ שבבעלותו, אף שזו לא נבחרה לכך במכרז כמתחייב מחוק חובת המכרזים.

העובדה שאותו יו"ר היה גם יועץ בשכר של עצמו וגבה על כך שכר מהחברה שבבעלותו, לא הטרידה כנראה את מי שאמור היה להיות מוטרד מדרך ניהול אותה ועדה ציבורית למשל את שרי החקלאות והאוצר. חשוב לציין כי שר החקלאות היה מודע לניגוד העניינים החמור בו היה שרוי יו"ר הוועדה הציבורית והתנגד להעסקת חברת הייעוץ שבבעלותו של היו"ר אך הוא לא פעל בנחישות למנוע את העסקתה.

גם אגף התקציבים באותה רפובליקת בננות ים תיכונית לא היה מוטרד מדי. ההפך, ועדת המכרזים של משרד האוצר שאגף התקציבים הוא הדומיננטי בה, אישרה ליו"ר הוועדה הציבורית להעסיק את החברה שבבעלותו ללא מכרז. האישור הזה ניתן 9 חודשים לאחר שועדת הייעוץ החלה בעבודתה וכבר סיימה את מרביתה.

ויש המשך; לחברי הוועדה הציבורית מונו 4 חברים בלא שמונה לה נציג ציבור בעל רקע בענף החלב, כפי שהתחייב מהחלטת הממשלה להקמת הוועדה. השרים הנוגעים בדבר, שרי האוצר והחקלאות, אף לא טרחו לדיווח לממשלה על הפגם במינוי חברי הוועדה וגם לא ביקשו לעשות שינוי בהרכב הוועדה כדי לכלול בה נציג ציבור.

סגן החשב הכללי במשרד האוצר וחשב משרד החקלאות, אישרו לאותה חברת יעוץ שנשכרה ללא מכרז ובעליה היה יו"ר הוועדה הציבורית, תשלום בסך 360 אלף שקל בלא שדיווחי אותה חברת יעוץ כללו את היקף שעות העבודה שהושקעו מדי חודש בייעוץ הזה ואת המטלות שביצעה. כמו כן, התעריף לתשלום שאושר לחברה הזו היה גבוה מתעריף התשלום ליועצים לניהול, תעריפים הנקבעים על ידי החשב הכללי באותה רפובליקה. על פי תחשיב של גורם מוסמך באותה מדינה, אותה חברת יעוץ קיבלה מהמדינה לפחות 114 אלף שקל יותר מהסכום שהייתה אמורה לקבל.

נציג משרד החקלאות בוועדה הציבורית החליט להתפטר, כשהבין לאיזה מאורת נחשים נקלע ובעקבות התפטרותו הוקפאה עבודת הוועדה. על אף ההקפאה העביר יו"ר הוועדה לשרי האוצר והחקלאות את "טיוטת דו"ח הוועדה" ועל בסיס טיוטה זו, שלא אושרה כלל במליאת הוועדה הציבורית ועל כן היא חסרת תוקף, הגיש אגף התקציבים לממשלה הצעת החלטה להסיר את הפיקוח ממרבית מוצרי החלב שעדיין נותרו בפיקוח באותה עת, כולל גבינת העם האהובה עם הגושים והמלח, שבגינה אנחנו עושים "לייק" בפייסבוק ומרגישים נורא אכפתיים.

אף שהמלצת הוועדה הציבורית שנסמכה על עבודת חברת הייעוץ היתה להשאיר בפיקוח ארבעה מוצרי חלב בלבד, הממשלה החליטה להסתמך על המלצת חברת יעוץ נוספת, שהמליצה להשאיר בפיקוח 10 מוצרים וכך הוא המצב כיום באותה רפובליקת בננות ים תיכונית.

מי שחושב שהרפובליקה הזו היא נניח סיציליה, או מצרים, לוב, או סוריה יתאכזב מאוד לדעת שזו דווקא ישראל. כן, כך מתנהלים העניינים אצלנו ומי שחושב שהסיפור הזה הוא המצאה של עיתונאי שונא ישראל, יתאכזב לדעת שכל הפרטים, כולל מסמרי שער נוספים כלולים בדו"ח מבקר המדינה (2007) על "משרד החקלאות ופיתוח הכפר" עמודים 577-587.

עוד משהו: ראש הממשלה בתקופת האירועים הללו היה בנימין נתניהו ושר החקלאות היה ישראל כ"ץ. את כל השמות הנוספים תמצאו בדו"ח הביקורת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות