גם למוגבלים מגיע לנפוש - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גם למוגבלים מגיע לנפוש

ידוע שתקציב עמותות הרווחה מגיע ברובו ממשרדי הממשלה. דווקא בתחום הנופש למוגבלים נדרש מימון חיצוני של תורמים, במקום שהממשלה תממן ותמלא את חובתה האזרחית במי שבנוסף למוגבלות מתמודדים גם עם בדידות

7תגובות
חסימת כבישים במחאת הנכים
אילן אסייג

450 אלף איש מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל הם אנשים עם מוגבלות חמורה — כך עולה מנתונים שפירסמה ב–2017 נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. מהנתונים עולה כי בקרב בני 60 ומעלה שיעור המוגבלים עולה, וכי בקרב אזרחים ערבים שיעור המוגבלים גבוה יותר יחסית לחלקם באוכלוסייה.

מוגבלויות גורמות לפגיעה באיכות החיים בתחומים רבים, שאחד מהם הוא האפשרות לפעילויות פנאי ונופש במטרה להפיג את הבדידות. בקרב מרבית המוגבלים בדידות היא בעיה נפשית מורכבת.

ב–2005 הגישה ועדת לרון, בראשות השופט אפרים לרון ז"ל, את מסקנותיה למשרד הרווחה, כולל "סעיף הפנאי", שהתמקד בצורך לקיים פעילויות פנאי למוגבלים. במארס 2018 פירסם משרד הרווחה קול קורא להגשת תוכניות תרבות, פנאי ונופש עבור אנשים עם מגוון מוגבלויות פיזיות ונפשיות. מנתוני הקול הקורא עולה שהתקציב הממשלתי הכולל לנופש לכל ציבור המוגבלים ב-2018, הוא 2.5 מיליון שקל בלבד — סכום נמוך בהתחשב במספר המוגבלים במצב חמור, ובכוונה לספק להם מספר ימים של חופשה.

גם למתן הסכום הקטן הזה יש כמה תנאים, שעלולים לגרום לקושי בביצוע פעילות תרבות ונופש למוגבלים. במשרד הרווחה דורשים שכל פעילות נופש כזו תמומן על ידו רק ב–50%, והיתרה תשולם על ידי העמותות שעוסקות בטיפול במוגבלים. במשרד מדגישים שהעמותות "יישאו לפחות במחצית מעלות התוכנית ממקורות פרטיים שאינם ממשלתיים".

ידוע שתקציב עמותות הרווחה מגיע ברובו ממשרדי הממשלה. דווקא בתחום הנופש למוגבלים נדרש מימון חיצוני של תורמים, במקום שהממשלה תממן ותמלא את חובתה האזרחית. משרד הרווחה מציין בנוסף שיעניק עדיפות לעמותות שיציעו נופש "למוגבלים רבי נכויות, הכוללים אנשים עם מוגבלויות שונות ומגוונות". לאנשי המקצוע ברור שהפעלת תוכנית פנאי ונופש אחידה למוגבלים בעלי נכות שונה אינה אפשרית. קשה להניח שעיוור ואוטיסט יבצעו פעילות פנאי ונופש זהה.

חוקרי המגזר השלישי, ראלף קרמר בארה"ב וניסן לימור בישראל, הסבירו כי המגזר השלישי והחברה האזרחית מהוות מודל של טיפול בבעיות אזרחיות כסיוע לממשלה שמתקשה לתפקד בתחומים חברתיים, בעיקר בקרב נזקקים ומוגבלים. מדובר על מימוש תקציבים ממשלתיים על ידי קבלני משנה, בהעדר כוח מקצועי ויכולת ממשלתית. השופט לרון ביקש לאחד כוחות — מדינה ומגזר שלישי — בתחום חברתי שסובל מתנאים ממשלתיים קשים, כדוגמת הנופש.

הפגת הבדידות תורמת לבריאות המוגבלים וחוסכת למדינה טיפולים רפואיים. החיסכון בהוצאות הרפואה והשיפור בחיי במוגבלים, נתקלים בקריטריונים קשים להפעלה מצד הממשלה על ידי החברה האזרחית. משרד הרווחה, בשיתוף המגזר השלישי ומומחים רפואיים וסוציאליים, צריך להקים ועדת המשך לוועדת לרון כדי לקבוע כללים חדשים לפעילות הנופש ותקציב גדול מהקיים. ציבור המוגבלים זקוק לסיוע — ואת אנשי המגזר השלישי אין טעם לייאש מפעילותם בהצבת תנאים שקשה לבצעם.

ד"ר סוקולוב הוא סגן הדקאן לחינוך במרכז ללימודים אקדמיים — מל"א, ולשעבר מנכ"ל "מנהיגות אזרחית" - ארגון הגג של המגזר השלישי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות