הגיע הזמן להבהיר: היועץ המשפטי הוא עורך דין - והחברה היא הלקוח - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הגיע הזמן להבהיר: היועץ המשפטי הוא עורך דין - והחברה היא הלקוח

התאגיד הוא תמיד הלקוח. נושאי משרה מקבלים שירות וייעוץ כל עוד אלה אינם עומדים בסתירה לאינטרס של החברה

על החברה והיועץ המשפטי לדעת מראש מתי יחול החיסיון
ismagilov / Getty Images IL

ממש כמו היועץ המשפטי לממשלה, תפקיד היועץ המשפטי הפנימי בחברה הוא רגיש ומורכב. אחת השאלות המטרידות את החברות ואת יועציהן היא סוגיית החיסיון המשפטי.

מצד אחד, היועץ המשפטי הוא עורך דין, החברה היא מעין לקוח שלו, וככזאת היא נהנית מחיסיון עורך דין־לקוח. מצד שני, היועץ הוא עובד בחברה ומעורב בהחלטותיה, שהן לאו דווקא משפטיות. הרגולטורים השונים מגדירים באופן שונה את מרחב החיסיון. במקרה של חקירה נגד החברה, ינסה הרגולטור לצמצם את תחולת החיסיון על ידי כך שיחריג התייעצויות והחלטות מהמרחב המוגן של חיסיון עו"ד־לקוח.

הכלל המשפטי הוא כי חיסיון עורך דין־לקוח מעניק לעורך הדין ולעובדיו פטור מהחובה למסור עדות וראיות בפני גופי חקירה או בית משפט, בכל סוגיה הקשורה לחומר שנוצר או התקבל במסגרת הייצוג. חל גם איסור על חיפוש או תפיסה של מסמכים שניתנו לעורך הדין במסגרת מילוי תפקידו, גם אם הוא עצמו נחקר כחשוד. חוק לשכת עורכי הדין מרחיב ומבהיר כי אין מדובר בזכות וולונטרית להימנע מהפללת לקוח; חובתו של עורך הדין היא להעלות את טענת החיסיון כל אימת שהוא נדרש להציג חומר הנוגע ללקוח שלו.

בנקודה זו עולה השאלה, האם עצם נוכחותו של יועץ משפטי בישיבת עבודה בחברה מקנה לה חיסיון? בהינתן שהיועץ לקח חלק בדיון, האם החברה יכולה לטעון לחיסיון ולהימנע מחשיפת פרוטוקולים בפני רגולטור הדורש זאת, במקרה של חקירה בידי רגולטור כמו הרשות לניירות ערך או רשות ההגבלים העסקיים? אין זו התפלפלות תיאורטית: הטענה לחיסיון עקב השתתפותו של היועץ המשפטי הוצגה למשל על ידי בנק מזרחי טפחות בתביעה ייצוגית שהוגשה נגדו, בתיק "וינברגר נגד בנק מזרחי טפחות" שנידון בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

לטענתי, היועץ המשפטי הפנימי בחלק הארי של עבודתו הוא עורך דין, ואילו החברה המעסיקה היא הלקוח. לפיכך, למעט בנושאים שאינם משפטיים לחלוטין, כמו יעד הנופש של החברה בקיץ הקרוב, הוא משמש עורך דין לכל דבר ועניין. בסוגיות כמו פיטורים, התקשרות עם ספק, התנהלות מול בעלי המניות והשליטה, בקשת אשראי, הנפקות וכדומה, חיסיון עורך דין־לקוח חייב להיות מובטח לו ולחברה, כדי שיוכל לפעול בשיקול דעת חופשי במתן הייעוץ, וכדי שהחברה מצדה לא תיאלץ לזמן עורך דין נוסף, חיצוני, רק כדי להקנות לישיבות את הגנת החיסיון.

הדבר מתחדד נוכח הרפורמה שנבחנת בשנים האחרונות במשרד המשפטים, בכל הנוגע לאחריות פלילית של תאגידים. לא ראוי להגביר את אחריותם מבלי להעניק להם את זכות החיסיון, הנתונה לכל אדם שחשוף להליך פלילי.

נושא הזכות לחיסיון יכול להסתבך אף יותר, למשל כשמתעוררת מחלוקת בתוך החברה עצמה, והדבר מגיע לכדי סכסוך משפטי. נניח שמנכ"ל תובע את החברה שהחליטה לסיים את העסקתו, והוא מנסה להוכיח התנהלות לא תקינה בדרך לפיטורים או במהלכם - מי היה הלקוח במקרה זה, שבו היועמ"ש ייעץ לשני הצדדים וניסח עבורם טיוטות הסכם העסקה? איזה צד נהנה מהחיסיון המשפטי ויכול למנוע מן הצד השני להציג ראיות בבית המשפט?

עמדתי היא כי יש לראות תמיד את התאגיד כלקוח. נושאי המשרה מקבלים שירות וייעוץ כל עוד אלה אינם עומדים בסתירה לאינטרס של החברה, מראש או בדיעבד. במקרי מחלוקת, שאלת החיסיון נתונה להחלטתה של החברה בלבד.

בתחום המשפט בכלל והפלילי בפרט, יש לצמצם את האי ודאות במצב החוקי. על החברה, יועצה המשפטי וכלל נושאי המשרה לדעת מראש על אילו ישיבות ובאילו סוגיות יחול חיסיון במקרה של חקירה או דיון משפטי. אם נייצר בהירות רבה יותר בחוק ובהוראות, כל הצדדים ייצאו נשכרים והיועץ יוכל לעשות עבודתו נאמנה וללא מורא.

הכותבת היא עורכת דין, מנכ"לית ACC - ארגון היועצים המשפטים הפנימיים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות