למדינת ישראל דרוש: "שר היציאה מהפקקים" - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למדינת ישראל דרוש: "שר היציאה מהפקקים"

הטיפול לו זכה משבר הדיור על ידי הממשלה הנוכחית, הוא נקודת המוצא של הממשלה הבאה לטיפול במשבר הפקקים - קידום פתרונות מהירים וגיוס כלל הממשלה לעבודה מתואמת ואינטנסיבית

8תגובות
אבישג שאר-ישוב

תאריך היעד המשוער להקמת הרכבת התחתית בתל אביב - בתרחיש "עסקים כרגיל" מבחינת קצב עבודת הממשלה - היה עד לא מזמן שנת 2040, בעוד 22 שנה. אבל בחודשים האחרונים התבססה בקרב פקידי הממשלה הבכירים ההבנה שללא רכבת תחתית בגוש דן - לא יהיה שינוי משמעותי במצב הפקקים.

כעת, במשרדי האוצר והתחבורה מדברים על תרחיש אופטימי, לפיו ייעשה מאמץ מיוחד, על ידי הגורמים המתכננים והמבצעים - ותאריך היעד יוקדם בעשר שנים, כלומר לשנת 2030. אמנם אירועי פתיחת הרכבת לירושלים מקשים על האדם הסביר לראות קיצור כזה בלוח הזמנים, אבל גם אם נצטרף לאופטימיים, מדובר בעוד 12 שנה.

משבר הפקקים משפיע על אזרחי ישראל לא פחות ממשבר הדיור, ואולי אף יותר ממנו. הוא לוקח מאיתנו את הדבר החשוב ביותר: הזמן. משתמשי הרכב הפרטי, הנכנסים ויוצאים מהמטרופולינים בשעות העומס, ממתינים בכל יום שעתיים, ולפעמים שלוש שעות, במכונית.

הטיפול לו זכה משבר הדיור על ידי הממשלה הנוכחית, הוא נקודת המוצא של הממשלה הבאה לטיפול במשבר הפקקים - קידום פתרונות מהירים וגיוס כלל הממשלה לעבודה מתואמת ואינטנסיבית. פוליטיקאי בכיר, שבבחירות הקרובות יתחייב להיות "שר היציאה מהפקקים" אמנם ייקח סיכון, אבל תהיה לו גם הזדמנות אדירה. ב"ארגז הכלים" שלו, יש מגוון גדול של פתרונות שיכולים ליצור את השינוי המיוחל.

הבחירות הקרובות הן הזדמנות מעוד סיבה, שקדימון שלה מתרחש כעת בבחירות לרשויות המקומיות: הציבור מייצר שיח על תחבורה ציבורית ושבילי אופניים, הוא דורש פתרונות - והמועמדים מיישרים קו.

חיים בפקקים

הדבר הראשון ששר היציאה מהפקקים יהיה צריך לעשות, הוא לקרוא למשבר בשמו: "משבר הפקקים". כיום מנסים ראשי משרד התחבורה לטעון שבכל עיר גדולה יש פקקים. זה נכון חלקית בלבד, אחרי שגם OECD וגם קרן המטבע כתבו בניירות רשמיים שישראל היא המדינה המערבית הפקוקה ביותר.

הדבר השני הוא בניית "ארגז הכלים", על פי היגיון דומה לזה שנבנה בטיפול במשבר הדיור. שר היציאה מהפקקים צריך להקים את "קבינט הפקקים" וגם "מטה פקקים" שיסיר חסמים. בישראל יש עשייה בתחום בניית תשתית הרכבות שכידוע לוקחת זמן. בנושאים האחרים העשייה היא חלקית עד לא קיימת.

ראשית, יש לטפל בצורה אינטנסיבית בתשתית האוטובוסים - שהיא פתרון קצר טווח לבעיית הפקקים ולהיעדר ההיצע של תחבורה ציבורית. במערכת התכנון נדרש ניעור, כדי שייבנו שכונות מותאמות לשימוש בתחבורה ציבורית ולא כפי שקורה היום, שכונות שלא ניתן לצאת ולהיכנס אליהן בשעות העומס.

הנושא שלא מטופל כלל ושרק בגללו קבינט הפקקים נדרש, הוא סוגיית הביקוש לתחבורה. כלומר צעדים שיקטינו את התמריץ להיכנס עם הרכב הפרטי לפקק. נכון, אגרת גודש נחשבת רעיון בלתי לגיטימי כרגע, אבל יש שלל פתרונות אחרים - למשל, לא לשלם כסף לעובדי המגזר הציבורי כדי שיחזיקו רכב, תחבורה שיתופית, והכי חשוב: שינוי כללי במערכת התמריצים. דוגמה לכך היא ההצעה שפורסמה על ידי צוות בראשות הכלכלן פרופ' מנואל טרכטנברג, לפיה יוחלף המיסוי על כלי רכב ודלק במיסוי על עמידה בפקקים. מי שיבחר, אף שיש אלטרנטיבה של תחבורה ציבורית, להיכנס עם הרכב הפרטי לפקק - ישלם יותר מאחרים.

אגף התקציבים במשרד האוצר אמנם מוכן לקדם רפורמות משמעותיות בתחום התחבורה, אך ללא גב פוליטי משר האוצר וראש הממשלה, אין סיכוי שהרפורמות האלה יתקדמו. דוגמה קטנה היא רשויות התחבורה המטרופוליניות שהאגף ניסה לקדם, ללא הצלחה, בשל לחץ פוליטי. אם תתממש תחזית הבלהות של משרד התחבורה בעצמו והפרויקטים שצריכים להתקדם לא יקרו, בעוד כמה שנים נעמוד בפקקים שעה נוספת. הבחירות הבאות הן הזדמנות לחישוב מסלול מחדש ליציאה מהפקק.

הכותבת היא לוביסטית בלובי 99 - הלובי הציבורי הראשון בישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות