המדינה מתנערת מאחריות - והופכת את עורכי הדין לחוקרים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המדינה מתנערת מאחריות - והופכת את עורכי הדין לחוקרים

בזה אחר זה מטילה המדינה אחריות על אזרחיה לביצוע פעולות, שהגיוני לדרוש שתבצע בעצמה ■ במשרד המשפטים לא סתם בחרו להשתמש במינוח כמו "מניעת טרור" - לב לבו של הקונצנזוס - כדי לחלוק את האחריות השלטונית שלה במלחמה בהון השחור עם אחרים

תגובות
אמיל סלמן

ייתכן שהקנסות שהוטלו באחרונה על עורכי דין שהפרו את חובת זיהוי הלקוחות - המוטלת עליהם במטרה לחשוף חשדות להלבנת הון - מוצדקים לגופם. עם זאת, קנסות אלה מעידים על החמרת המגמה המדאיגה של התנערות המדינה מאחריותה.

בזה אחר זה מטילה המדינה אחריות על אזרחיה לביצוע פעולות, שהגיוני לדרוש שתבצע בעצמה. היום אלה עורכי הדין, רואי החשבון והבנקאים, המחויבים "לתחקר" ולדווח על לקוחותיהם - ומי יהיו בעלי המקצוע הבאים שיגויסו בעל כורחם לשירות המדינה? זאת לא נדע.

התיקון לחוק איסור הלבנת הון של חובת "הכרת הלקוח" נכנס לתוקף רק בסוף 2015, ופחות משנה וחצי לאחר מכן נכנס לתוקף תיקון נוסף הקובע עיצום כספי מקסימלי של 2.26 מיליון שקל למפרי החוק. שישה חודשים לאחר קביעת הקנס האסטרונומי, החל גל של ביקורות פתע על ידי משרד המשפטים. לאור זאת, נדמה שבמקום לרכז מאמצים למציאת פתרון, כישרונם של אנשי הממשל מנוצל יותר מדי לטובת העברת האחריות הלאה, ובדרך אגרסיבית למדי.

במשרד המשפטים ובוועדת העיצומים טוענים כי חובת הדיווח של נותני השירות העסקי אינה טכנית, אלא חובה מהותית, אשר נועדה לאפשר לנותני שירות אלה להתחקות אחר מקורם של כספים, לחשוף פעולות של הלבנת הון ולמנוע סיכון של אפשרות למימון טרור.

חובותיהם של עורכי הדין ורואי החשבון, וחשיבות חלקם במערך החוק והסדר במדינת ישראל ידועות וברורות בראש ובראשונה לאותם נותני שירות. עם זאת, נראה שבמשרד המשפטים לא סתם בחרו להשתמש במינוח כמו "מניעת טרור" - לב לבו של הקונצנזוס - כדי לחלוק את האחריות השלטונית שלהם עם אחרים. הרי מי חושב שלא צריך למנוע טרור ומי מבעלי המקצוע יעז לצאת נגד קריאה זו.

למעשה, המחוקק מבקש מבעלי המקצוע לתשאל ולחקור את לקוחותיהם, אף אם ביקשו לבצע עסקת נדל"ן פשוטה, כמו מרבית אזרחי ישראל. כל אחד יכול לדמיין את האבסורד שבפגישה ראשונה עם עורך דין, זה שאתה משלם לו כסף על מנת שייצג אותך, הדבר הראשון שמופנה אליך הוא שאלון מקיף וחודרני, שלחלק מהאנשים גורם להרגיש חשודים מעצם העלאת השאלון.

מעבר לחדירה לפרטיות דווקא על ידי המייצג, סביב החוק הזה החלה להתפתח תעשייה הפועלת לזירוז השאלונים באמצעות חברות פרטיות, שזיהו את הפער שנוצר ומבקשות סכומים גבוהים על מנת להפחית את ההתעסקות של עורכי הדין ורואי חשבון בנושא. המייצגים הבוחרים לעשות זאת בעצמם, ימצאו עצמם מבזבזים זמן יקר. ומי אמור לשלם על הזמן הזה, שהוא פועל יוצא של דרישת המדינה - עורך הדין, או שמא יש לגלגל את ההוצאה על הלקוח?

היום אלה עורכי הדין, רואי החשבון, הבנקים וגורמים נוספים המחויבים לבדוק ולחקור את הלקוחות שלהם בשם המחוקק - מחר זה יכול להיות כל בעל מקצוע אחר שהרשויות יחייבו אותו לעשות את עבודתן במקומן. יש לקוות שבפעם הבאה שגורמי אכיפת החוק יזהו בעיה, הם ינסו קודם לפתור אותה בעצמם, ולא יקוו שאנחנו נעשה זאת במקומם.

הכותבת היא עורכת דין, מומחית לדיני מסים והלבנת הון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות