לא קונים דירות מקבלנים שלא שומרים על הפועלים שלהם - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא קונים דירות מקבלנים שלא שומרים על הפועלים שלהם

המחאה היא זאת שתאיץ בקבלנים וביזמים לאמץ את התקן האירופי לפיגומים שעדיין מתמהמה — גם ללא חקיקה

8תגובות
פועלים באתר בנייה בירושלים
אמיל סלמן

דמיינו עולם שבו חברות בנייה נסחרות בבורסה, במדד ששמו "מדד הדמים". דמיינו שברישום בטאבו, מופיע גם מספר האנשים שקיפחו את חייהם במהלך הבנייה. דמיינו שהקבלן שזוכה במכרז מחיר למשתכן הוא זה שמציע את המחיר הסופי הנמוך ביותר לדירה — בנפגעים. דמיינו שיש "תג מחיר" לכל דירה. דמיינו.

בעולם המודרני שלנו, כשהרשתות החברתיות חורצות גורלות — הצרכנים הם השחקנים הראשיים. בחירה חברתית במוצר "נקי מנפגעים", או בחברה קבלנית שמקדשת את חיי האדם, יכולה לשנות את כללי המשחק. הכוח שבידי הצרכנים הוא שובר שוויון, ויכול להכריע את המערכה על קדושת חיי הפועלים.

טיפול בביורוקרטיה? תקציב לעוד מפקחים? יחידת שיטור חדשה? בחירה צרכנית מודעת ואמירה צרכנית ברורה, הן אלה שצריכות להוביל את השינוי. המחאה היא זאת שתאיץ בקבלנים וביזמים לאמץ את התקן האירופי לפיגומים שעדיין מתמהמה, גם בלי צורך במסלול ארוך של חקיקה. בחירה צרכנית ברורה היא זאת שתוביל קבלנים לבדוק בקפידה את תקינות המנופים הישנים. פשוט, כי לא תהיה לקבלנים ברירה.

אז נכון שהתרבות הקפיטליסטית שלנו מקדשת את ערך הכסף, אך דווקא במדינה יהודית ערך קדושת החיים אמור להיות ערך עליון. פיקוח הנפש במקורות היהודים דוחה את השבת — כך שראוי לו שידחה גם קצת את תאוות הרווחים.

הבחירה הצרכנית במוצר "נקי מנפגעים" צריכה לצאת מהשוליים, מנחלתם של קומץ פעילים. עליה לתפוס מקום של כבוד בלב הקונצנזוס. כשהשאלות של הצרכנים יעסקו במחיר הדמים של הבית, ולא רק במזומנים, הדברים יתחילו לזוז. כשנדל"ן ייחשב מוקצה בשל המחיר האנושי שגבה — ישתנה בן לילה תמהיל המוצר. הקבלנים יתחרו ביניהם על "מדד הבטיחות" ועל רקורד נקי של "מדד הדמים". קדושת חיי האדם תהפוך לחלק אינטגרלי מהמוצר.

אכיפה, פיקוח, קנסות, הסברה וחינוך. הכל נכון, דרוש וצודק. אך בזירה הצרכנית של היום — הצרכן הוא זה שקובע את הקצב, והצרכן הוא זה שבכוחו להשפיע על הקבלן. כי מה שעשה טוב לקוטג', יעשה גם טוב לחיי הפועלים בענף.

ד"ר רז היא מנכ"לית המוסד לבטיחות ולגיהות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות