תלמדו מטראמפ - אל תאפשרו ללוביסטים לפגוע לנו בתעשייה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תלמדו מטראמפ - אל תאפשרו ללוביסטים לפגוע לנו בתעשייה

בארה"ב ובמדינות נוספות בעולם מגנים על הייצור המקומי באמצעות חקיקה והטלת מכסים ■ ואולם בישראל הלוביסטים מנסים לטעון כי עידוד רכש מקומי מעלה את יוקר המחיה - ומתעלמים מההשפעה החיובית שיש לתעשייה חזקה על המשק הישראלי

10תגובות
עובד במפעל של דקור בקריית גת
אילן אסייג

לאחר עבודת מטה שנמשכה כמה חודשים, גיבש באחרונה שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, תיקוני חקיקה לטיוב יישום מתן העדפה לתעשייה כחול־לבן במכרזים ציבוריים. הגנה על תעשייה מקומית מקובלת כיום במדינות רבות, שבהן ההנהגה מבינה שתעשייה מקומית חזקה היא מנוע צמיחה כלכלי, מקור תעסוקתי לאוכלוסייה וביטחון לעצמאות לאומית.

מדינות העולם מקשות על יצרנים זרים להתחרות מול תעשיות מקומיות. בארה"ב הפעיל הנשיא, דונלד טראמפ, מספר רב של צווים ושינויי חקיקה במטרה לחזק את התעשייה המקומית ולהסיט ייצור של חברות אמריקאיות מאסיה וממדינות אחרות חזרה לארה"ב. זאת, בנוסף לחוקים קודמים בארה"ב, ובראשם Buy American Act מ–1933. תוכניות דומות קיימות כיום בהודו, סין, האיחוד האירופי ואוסטרליה, מתוך הבנה כי יש לשמור על התעשייה המקומית כתנאי הכרחי לחוסנה הכלכלי של המדינה ועצמאותה.

במסגרת התקנות להעדפת תוצרת כחול־לבן מ–1995, יצרנים מקומיים זכאים ליתרון במחיר בשיעור של עד 15% לעומת סחורות מיובאות. העדפה זו ניתנת רק בגופים המשתמשים לרכש בכספי ציבור (כספי המסים של כולנו). המשק נהנה מהחזר השקעה זו דרך שכר, מסים ישירים ועקיפים. לצערנו, יש כיום התחמקות מצד החייבים במתן היתרון, תוך ניצול כשלים בניסוח חקיקה זו, ותוך פגיעה בתעשייה הישראלית.

הרפורמה, שאותה מוביל משרד הכלכלה, אמורה לתת מענה ויישום ראוי לעידוד רכש מקומי. עם זאת, לוביסטים של חברות יבוא מטורקיה ומפולין מפזרים עשן בעיני המחוקקים, וטוענים כי רכש מקומי מעלה את יוקר המחיה. הם שוכחים לצטט דוח"ות מקצועיים כמו הדו"ח של הכלכלן דוד בועז, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר, שלפיו להעדפת תוצרת הארץ תרומה של מאות משרות למשק, וכי כל שקל של העדפת סחורה מקומית תורם באופן ישיר לגידול של 0.45 שקל בתוצר בממוצע. בנוסף, בועז מציין כי העדפת תוצרת הארץ במכרזים מחזקת את מגזר העסקים הקטנים והבינוניים, שהם מנוע הצמיחה החשוב במשק. גם מחקר של ד"ר זאב רותם הצביע על תוספת של אלפי מועסקים למשק.

התרומה של התעשייה לתעסוקה משמעותית הודות לערך המוסף הגבוה שלה. כל משרה שנוספת בתעשייה יוצרת משרות נוספות ועקיפות במשק הישראלי. על כל מיליארד שקל של הסטה של מכרזים בעקבות העדפת תוצרת הארץ, נוצרות 2,000–2,500 משרות נוספות. מאחר והתעשייה היא גם המעסיק הגדול ביותר בפריפריה, המשמעות היא יותר משרות בפריפריה מאשר במרכז.

לכן, יש לשים לב למגמות גוברות של הגנה על תעשייה מקומית במדינות רבות ועל מלחמת הסחר הנוכחית. התעשייה הישראלית מתמודדת עם אתגרי כפול — מצד אחד אין העדפה ממשלתית לתוצרת ישראלית, ומצד שני מגמות עולמיות של הגנה על תוצרת מקומית מקשות על שאיפתה של התעשייה הישראלית להתפתח בשווקים הבינלאומיים ולהגדיל את היצוא.

ד"ר הראל היא יו"ר פורום מטה כחול־לבן בישראל, ומבעלי תשלובת ד"ר פישר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות