צעד גדול לגישור: בתי המשפט הם כבר לא האופציה היחידה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

צעד גדול לגישור: בתי המשפט הם כבר לא האופציה היחידה

העלייה במספר התיקים שנפתרים דרך גישור ללא התערבות בית משפט מסמנת מהפכה של ממש

גשר מעל נהר נקאר
DaLiu / Shutterstock.com

בשקט בשקט, מתחת לפני השטח, מתפתחת לה מהפכה של ממש במערכת העמוסה של בתי המשפט בישראל. בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות, עליהן חתמה לאחרונה שרת המשפטים, איילת שקד, מסתתרת הכרה לא טריוויאלית, דווקא מצדה של מערכת המשפט, בצורך שלה — ואף בתלותה — בקיומם של מנגנונים חלופיים ליישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט בהליכים אזרחיים, כמו הליכי גישור ובוררות. המהלך גם מכיר בשאיפתה דה־פקטו להרחבת השימוש במנגנונים אלה ככל הניתן.

בתקנות החדשות נכללו שני רכיבים מרכזיים לקידום השימוש במנגנונים החלופיים ליישוב סכסוכים. הרכיב הראשון הוא הטלת חובה חדשה, וייתכן שאף מפתיעה, על הצדדים להליך משפטי — לקיים ביניהם דיון מקדמי לפני תחילת הדיון הראשון בפני שופט. חובה זאת נועדה לייעל את ההליך, כשאחד מנושאי החובה על סדר היום של הדיון המקדמי הוא בחינת האפשרות לפתור את המחלוקות באמצעות מנגנון חלופי ליישוב הסכסוך, כמו גישור או בוררות.

יתרה מכך, על הצדדים להגיש לשופטת או לשופט הדנים בעניינם דיווח על הדיון המקדמי, ובמסגרת זאת גם על תוכן הדיון שקיימו ביחס לאפשרות הפנייה לגישור או לבוררות. כמו כן, על רקע חדשנות הדבר בדין הישראלי ועל רקע החשש מקשיים בשיתוף פעולה של הצדדים בשלב זה, נקבע כי בית המשפט יוכל להטיל הוצאות על צד שלא פעל כראוי בקשר להליך המקדמי — בהתחשב, בין השאר, בהתנהגותו ובתום לבו.

הרכיב השני בתקנות, הוא קביעת חובה על הצדדים, בכל תביעה אזרחית בסכום הגבוה מ–40 אלף שקל, להתייצב לפגישה עם מגשר — במסגרת פרויקט המהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) של מערכת המשפט — לאחר הגשת כתבי הטענות, אך לפני תחילת הדיון בבית המשפט, ללא תשלום שכר טרחה מהצדדים. זאת, כדי לבחון את האפשרות להעביר את התיק להליך של גישור לפניו.

הליך זה, המבוסס על פיילוט שהתקיים באופן ניסיוני (מוגבל בזמן ובמקום) החל מ–2008, קיבל במסגרת התקנות החדשות מעמד קבע, בשלב ראשון בבתי משפט השלום. הוא יורחב בהמשך גם לבתי המשפט המחוזיים.

עומס בבית המשפט המחוזי בתל אביב. למצולמים אין קשר לדברים
מוטי קמחי

הפיכתה של תוכנית המהו"ת למרכיב קבוע בהליך האזרחי מהווה הכרה בהצלחתה הרבה בשלב הפיילוט הארוך שלה: מנתונים שנאספו במערכת עולה כי כ–65% מהתיקים שהתקיים בהם הליך גישור לאחר פגישות מהו"ת בשנים 2015 עד 2017 הסתיימו בהסדר שייתר את הצורך בהליכים בבית המשפט. אם בודקים את הנתון מתוך כלל התיקים שהתקיימה בהם פגישת מהו"ת, כ–25% הסתיימו בהסדר גישור בין הצדדים. גם זה נתון מרשים.

נקודת החולשה עד כה היתה במספר הכולל של התיקים שהופנו ושהתקיימה בהם פגישת מהו"ת בפועל, כ–5,000 בשנה. נראה שעתה צפוי הדבר להשתנות, בין היתר לאור הורדת סכום התביעה המחייב פנייה למגשר (40 אלף שקל במקום 75 אלף שקל) ולנוכח ההרחבה הצפויה של התוכנית גם לבתי המשפט המחוזיים — והשינוי אמור להשתקף בגידול במספר האבסולוטי של תיקים שיסתיימו בהסדר גישור.

הכללתם המבורכת של שני מנגנונים חשובים אלה בתקנות החדשות מהווה פריצת דרך בהתייחסותה הרשמית של מערכת בתי המשפט למנגנונים החלופיים. זאת הגיעה למסקנה כי לנוכח העומס הרב המוטל על השופטים ועל המערכת בישראל, העלויות הגבוהות המוטלות על הצדדים להליכים משפטים, משך הזמן הארוך והבלתי סביר לעתים למיצוי משפטי, וכן לאור מגבלות התקציב של המערכת — עליה לפעול לקידום שימוש אינטנסיבי בהליכים חלופיים. הדבר יכול להיעשות בעיקר באמצעות הליכי גישור, שהם פשוטים יחסית, מאופיינים בעלות נמוכה משמעותית מהליך משפטי רגיל ואף מהליכי בוררות, וכן במשך הזמן הקצר הדרוש להשלמתם.

יתרון נוסף של הליך הגישור בא לידי ביטוי בתוצאות החברתיות החיוביות הגלומות בו, פעמים רבות, לצדדים המעורבים וליכולתם לשמור על מערכת יחסים תקינה ביניהם בזמן ההליך ולאחריו.

הכותב הוא שותף בכיר וראש מחלקת שוק ההון במשרד עורכי הדין תדמור לוי ושות', ומשמש מגשר ובורר בסכסוכים עסקיים ומסחריים מורכבים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות