חשיבות השולחן העגול לפתרון משבר 2008

עסקת החבילה שהובילו תרמה תרומה משמעותית לצמיחה ולתעסוקה, והשפעת הצעדים שיזמו ניכרת עד היום

רובי גינל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שרגא ברוש ועופר עיני
שרגא ברוש ועופר עיניצילום: תומר אפלבאום

ברבעון האחרון של 2008 הגיעה האימה בשווקים הגלובליים לשיאים חדשים. מיליארדי דולרים נמחקו בשוקי ההון, בנקים קרסו והולאמו, ממשלות חוקקו חוקי חירום, ועסקים בעולם — בעיקר בארה"ב, שוק היעד העיקרי של היצוא הישראלי אז — צימצמו פעילות ופיטרו עובדים. בישראל נרשמו ירידות חדות בשוקי המניות והאג"ח, ובעקבותיהן ירידות חדות בתשואות של קרנות הפנסיה.

הסכנה לצמיחת המשק ולחסכונות הפנסיה של הציבור בישראל היתה ממשית. אך חומרת המשבר בישראל היתה פחותה — ובניגוד לממשלות בעולם, משרד האוצר סבר שאין צורך בצעדים ממשיים, ואכן לא ננקטו כאלה.

על רקע זה, החלו ארגוני המעסיקים והעובדים, בראשות יו"ר ההסתדרות דאז, עופר עיני, ויו"ר המגזר העסקי, שרגא ברוש, לפעול במטרה להניע מדיניות אקטיבית. המטרות של השניים היו הגדלת הביטחון של הציבור ביציבות חסכונותיו, ומינוף של מודל השולחן העגול המתהווה (שותפות בין הממשלה, המעסיקים והעובדים בקביעת מדיניות כלכלית־חברתית), אותו הובילו כדי להביא לסדרת החלטות שמטרתן חיזוק מנועי הצמיחה והתעסוקה של המשק.

בתקופה זאת, ולמרות המשבר המתגלגל, משרד האוצר התנגד נחרצות לשולחן העגול. לגישת האוצר, מודל זה היה עלול להפחית מיכולתו לקבוע באופן כמעט בלעדי את סדרי העדיפויות בתקציב המדינה.

ברוש ועיני
ברוש ועיניצילום: ניר קידר

כדי להניע את משרד האוצר להבטיח את יציבות החסכונות והשווקים, הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה במשק. בעקבות כך נאלץ האוצר להנהיג שורה של צעדים (העמדת ערבויות מדינה לגיוס אשראי, הקמת קרנות השקעה, שינוי מיסוי ועוד) — ולבסוף, לאחר סיכום בין המעסיקים, ההסתדרות וראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, לאפשר רשת ביטחון מוגבלת לחסכונות הציבור, שמטרתה העיקרית היתה מסר של יציבות לחוסכים.

בעקבות שיחות המעסיקים עם נגיד בנק ישראל, הגדיל הבנק את רכישות הדולרים והופחתה הריבית במשק. כמה חודשים מאוחר יותר אף נחתמה עסקת החבילה בין הממשלה, המעסיקים וההסתדרות. עסקת החבילה הזרימה מיליארדי שקלים למנועי הצמיחה העיקריים של המשק — השקעות הון, מחקר ופיתוח, ערבויות לביטוח סיכוני יצוא, עידוד העסקים הקטנים ועוד. חלק גדול ממימון החבילה הגיע, בהחלטה אמיצה של יו"ר ההסתדרות, מכספי העובדים במגזר הציבורי (באמצעות ויתור על כספי הבראה וימי חופשה). בעסקת החבילה אף הוחלט למסד את השולחן העגול בין המעסיקים, ההסתדרות והממשלה.

בראיון שנתן לאחרונה מנכ"ל האוצר דאז, ירום אריאב, הוא טוען שמדיניות האוצר להגבלת התוכנית להבטחת חסכונות הציבור "מנעה קטסטרופה". הפרשן נחמיה שטרסלר הצטרף לדברים אף הוא ("גלולת רעל לתקציב המדינה ולשוק ההון", הארץ, 9.12.2008), וכתב שלא היה צורך ברשת ביטחון וכי אלו שפעלו למענה הונעו מפופוליזם.

שני הדוברים לא בוחנים, באופן שחוטא למציאות, מה היה קורה לולא היתה מיושמת רשת ביטחון — ומתעלמים מיתר הצעדים שאליהם הובילו המעסיקים והעובדים, ובראשם עסקת החבילה של 2009. עסקת החבילה שהובילו ברוש ועיני תרמה תרומה משמעותית לצמיחה ולתעסוקה, ואף הביאה לצעדים שהשפעותיהם ניכרות עד היום (דוגמת הגדלת היצוא לשווקים חדשים והגדלת היקפי המחקר והפיתוח בתעשייה).

במרחק של עשור מהמשבר הגדול, ניתן לנתח באופן ביקורתי החלטה זאת או אחרת. עם זאת, לא ניתן להתעלם מפעילותם הדרמטית של המעסיקים וההסתדרות להנעת מערכת קבלת ההחלטות באימוץ מדיניות, שתרמה ללא ספק להבטחת יציבותו והמשך צמיחתו של המשק הישראלי.

הכותב הוא מנכ"ל התאחדות התעשיינים ושימש ראש אגף כלכלה בעת המשבר הכלכלי.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker