היוזמה להורדת אחוז החסימה - מהלך ציני וקצר אופק - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

היוזמה להורדת אחוז החסימה - מהלך ציני וקצר אופק

הטיעון שאחוז החסימה הגבוה מביא לכך שיותר קולות של בוחרים מתבזבזים, אינו מחזיק מים ■ הגברת המשילות? טובת המדינה? שיקולים ענייניים? כל אלה מפנים את מקומם לטובת אינטרס פוליטי

8תגובות
קלפי בבחירות
דובר צה"ל

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שוקל בימים אלה להוביל מהלך להורדת אחוז החסימה לקראת הבחירות לכנסת ה–21, שצפויות להיערך ב–5 בנובמבר 2019. אחוז החסימה כיום הוא 3.25%, אחרי שהועלה מאז קום המדינה ארבע פעמים. אם תבשיל היוזמה להורדת אחוז החסימה, זה יהיה שינוי כיוון של חלק ניכר מחברי הכנסת והשרים המובילים את הקואליציה הנוכחית, שהצביעו בעד העלאתו רק לפני שנים אחדות כחלק מחבילת "חוקי חיזוק המשילות".

אחוז החסימה בישראל הוא כיום ברמה בינונית ביחס למדינות אחרות, לעומת רמה נמוכה יחסית עד 2014. רמתו הנוכחית נותנת תמריצים למפלגות לחבור ולהתמודד ביחד לכנסת. כך, לפחות חלק מן המחלוקות נפתרות בתוך הבריתות ולא מובאות לכנסת. זה מאפשר לבוחרים להפעיל שיקול דעת אסטרטגי ולהימנע מהצבעה למפלגות שלא יעברו את אחוז החסימה.

הטיעון שאחוז החסימה הגבוה מביא לכך שיותר קולות של בוחרים מתבזבזים, אינו מחזיק מים. כך למשל, בבחירות 2013, כאשר אחוז החסימה היה 2%, הצביעו 7.1% מהבוחרים לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה. שנתיים לאחר מכן, בבחירות 2015, ועם אחוז חסימה גבוה יותר (3.25%), ירד שיעורם כמעט במחצית, ל–4.1%. במילים אחרות, העלאת אחוז החסימה הביאה לכך שפחות קולות "נזרקו לפח". הרמה הנוכחית של אחוז החסימה אף מאפשרת עדיין ייצוגיות סבירה של הקבוצות החברתיות המרכזיות בישראל, ובהן חרדים וערבים.

את היוזמה הנוכחית צריך לשים בהקשר הרחב של בעיה מרכזית בנוף הפוליטי שלנו: שינויים תכופים בכללי המשחק המונעים מאינטרס פוליטי־מפלגתי מיידי וקצר אופק. הציניות הזאת מתגלית בימים אלה כאשר ראש הממשלה, זה שחזר וטען בזכות הצורך במפלגות גדולות שייצבו את המערכת הפוליטית ויגבירו את המשילות, מקדם מהלך של הורדת אחוז החסימה — כדי לסייע לכמה בנות ברית קטנות להיכנס לכנסת הבאה.

הגברת המשילות? טובת המדינה? שיקולים ענייניים? כל אלה מפנים את מקומם לטובת אינטרס פוליטי. ובהפוך על הפוך, דווקא המפלגות הקטנות־בינוניות — אלה שלכאורה אמורות לתמוך במהלך — מתנגדות. שוב, חלילה, לא משיקולים משטריים־משילותיים, אלא כדי למנוע מיריבים אישיים להיכנס לכנסת או ממפלגותיהם להתפצל. כך לפי הפרסומים בנוגע לש"ס, המבקשת לשים מקלות בגלגלי מפלגת יחד של אלי ישי, וכך בנוגע לבית היהודי שמנסה למנוע התמודדות עצמאית של מפלגת תקומה.

היוזמה הצינית הזאת מצטרפת לשורה של מהלכים שנוגעים לשינוי כללי המשחק הדמוקרטיים תוך־כדי־תנועה. נתקענו בלי מועמד נוח לתפקיד נשיא המדינה? נקדם יוזמה לביטול מוסד הנשיאות. נוצר צורך ב"סידור עבודה" לחברי סיעתנו? נבטל את ההגבלה על מספר השרים (שהעברנו רק שנה קודם). חבר ממשלה לא רוצה לכהן כשר בלי תיק? נפצל משרדי ממשלה קיימים ונמציא חדשים.

המסר המצטבר בעייתי מאוד בשתי רמות. ברמה המשילותית, התנהלות המונעת מאינטרסים פוליטיים ולא מטובת המדינה, המשק והמשטר — פוגעת ביכולת משרדי הממשלה לעבוד, בהיערכות המפלגות לבחירות ובמשק כולו. ברמה הדמוקרטית־משטרית, האזרח הקטן רואה כיצד נבחרי הציבור מעצבים כלאחר יד את הכללים, כך שיהיו נוחים להם — והוא מפנים את הרעיון "טובתי קודמת לכל", גם אם זה כרוך בקומבינה קלה, מחיר של חוסר התחשבות מופגן בזולת ופגיעה במרחב הציבורי. כתוצאה מכך נפגע האמון בפוליטיקה ומתפתח תיעוב כלפי נבחרי הציבור שלנו.

מעבר לכך, שינויים תכופים בכללי המשחק הדמוקרטיים מביאים לזילוּת של המסגרת החוקתית בישראל. הדבר מחדד את הצורך המהותי בכינון חוקה משוריינת ברוב משמעותי, שתיצור מסגרת ברורה של כללי משחק במערכת הפוליטית ותמנע את שינוים בהתאם לאינטרס רגעי — לטובת המשטר, המשק והפוליטיקאים עצמם.

ד"ר קניג הוא חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה בכיר במכללה האקדמית אשקלון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות