גם שוק האנרגיה יעבור לטכנולוגיית הבלוקצ'יין - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גם שוק האנרגיה יעבור לטכנולוגיית הבלוקצ'יין

כמו האינטרנט־של־הדברים, צפוי להתפתח האינטרנט־של־האנרגיה (IoE), שיתבסס על ניהול נתונים, וטכנולוגיית בלוקצ'יין יכולה להיות החוליה המקשרת בין רבבות אנשים, יצרנים וצרכני חשמל

4תגובות
פאנלים סזלריים
גרינפיס

בשנים האחרונות מתחוללת מהפכה ממשית בעולם האנרגיה והיא לא פוסחת על ישראל. ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, בעיקר מהשמש, נהפך למקור האנרגיה הזול מכולם, והשימוש בו צפוי להתעצם. גם בישראל שטופת השמש עלות ייצור חשמל סולרי היא זולה מכל מקור אחר, כולל גז. ההתפתחות הגלובלית בשילוב רפורמת החשמל בישראל יוצרות תנאים בשוק המקומי לשינוי דרמטי באופן המסחר במשאב החשמל — והבלוקצ'יין יהיה שחקן מרכזי במגמה זו.

סביר להניח כי סקר אקראי ברחוב יעלה נתון יחסית גבוה של היעדר מודעות או מודעות כמעט אפסית למשמעות של הפרטת ייצור החשמל, ובעיקר הפרטת המקטע הסופי עבור האזרח. הציבור עדיין לא קלט את השינוי הדרמטי הצפוי בתחום ייצור החשמל: כל מי שהציב על גג ביתו או העסק שלו מערך קולטי שמש, יהיה יצרן חשמל בתוך רשת התומכת באלפי יחידות ייצור כמו שלו.

משק החשמל יפעל למעשה לפי עיקרון האינטרנט־של־הדברים (IoT) ותתפתח מגמת אובריזציה — מלשון אובר (Uber) — של חשמל. בהפשטה ניתן להסביר זאת כך: כמו שאובר היא חברת המוניות הגדולה בעולם ואין בבעלותה אף רכב, ו–AirBnB היא רשת בתי האירוח הגדולה בעולם ואין בבעלותה אף חדר מלון — כך צרכני החשמל הפרטיים עשויים לשנות את משק החשמל לשוק של חלוקת משאבים, בין משתמש למשתמש.

במצב כזה, רשת החשמל תצטרך להתמודד עם שני אתגרים מרכזיים. הראשון הוא היכולת לפעול בצורה רב־כיוונית, כלומר לא רק מתחנות כוח אל הצרכנים, כנהוג כיום בצורה ריכוזית — אלא גם בין כל אותם אלפי אנשים פרטיים ועסקים שהתקינו פאנלים של קולטי שמש על גג ביתם, לבין הצרכנים. האתגר השני הוא להתגבר על תנודתיות בייצור החשמל, לפי שעות ועונות, ועל פערים בין ביקוש להיצע — כלומר להקים מערכת ניהול היצע־ביקוש שתנתב בצורה מדויקת ומהירה בין יצרני יתר אל צרכני חשמל ומתקני אגירה. במקום לייצר לפי צריכה, הביקוש ינוהל על פי הייצור, וזה למעשה היפוך הפרדיגמה המוכרת.

כמו האינטרנט־של־הדברים, צפוי להתפתח האינטרנט־של־האנרגיה (IoE), שיתבסס על ניהול נתונים, וטכנולוגיית בלוקצ'יין יכולה להיות החוליה המקשרת בין רבבות אנשים, יצרנים וצרכני חשמל. בשוק המבוסס על עסקות רבות, היכולת לנהל נתונים בצורה מבוזרת ובטוחה היא לב העניין.

טכנולוגיית בלוקצ'יין מאפשרת ניהול עסקות בין משתמשים, ללא צורך בגוף מרכזי, באמצעות יצירת תעודות עבור העסקות המאומתות בין המשתמשים עצמם. כל תעודה מוצפנת בשיטות חסינות בצורת בלוק, ומצטרפת לשרשרת בלוקים של עסקות קודמות, בלי אפשרות לשנותם. בשל תכונות אלה, הבלוקצ'יין יבטיח את ביצוע העסקות בין כל אותם בעלי גגות שמש ומתקני אגירת אנרגיה, בצורה בטוחה וגמישה.

לצד פיתוח פלטפורמות ראשונות של בלוקצ'יין לניהול אנרגיה, מתבצעים בעולם פיילוטים הבוחנים יישום בלוקצ'יין בתחום האנרגיה. בקורנוול, בריטניה, מוקם בימים אלה פיילוט מבוסס בלוקצ'יין לניהול עסקות אנרגיה בין 200 לקוחות מבתים פרטיים ובתי עסק; ובניו יורק כבר פועל פרויקט (ברוקלין מיקרו־גריד) המאפשר למשתמשים לרכוש ולמכור אנרגיה בין שכנים.

ישראל נמצאת כיום בקדמת הפיתוח של טכנולוגיית בלוקצ'יין עם עשרות סטארט־אפים בתחום, רובם באוריינטציה של מטבע קריפטולוגי ופינטק. בלי להיכנס לדיון המתנהל בימים אלה על עתיד הביטקוין ודומיו, ברור כי שוק האנרגיה הוא מגרש פעילות מבטיח ביותר עבור טכנולוגיית הבלוקצ'יין. כדאי לשים לב למשקיעים הפעילים בתחום האנרגיה, שכבר מחפשים השקעות בתחום הבלוקצ'יין. ישראל צריכה להיות על המפה שלהם.

הכותב הוא מנהל ההשקעות של Centrica Innovation בישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות