גם היישובים הוותיקים ירוויחו מהקמת יישובים קהילתיים חדשים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גם היישובים הוותיקים ירוויחו מהקמת יישובים קהילתיים חדשים

חוק הלאום שעבר בכנסת לאחרונה מדגיש את חשיבותה של ההתיישבות היהודית בארץ ישראל ומעלה אותה לרמה של ערך לאומי ■ החוק עשוי לסייע לשר הבינוי והשיכון שקידם הקמת ישובים חדשים בנגב, וסופג ביקורות על המהלך

4תגובות
ירוחם
דוברות ההסתדרות

בשבועות האחרונים מתחוללת סערה פוליטית וציבורית בעקבות חזרת חוק הלאום לסדר היום. הפעולה שבמסגרתה החליטה ממשלת ישראל להכניס את חוק הלאום לספר החוקים כחוק יסוד, הביאה להפגנות ומחאות רבות, במיוחד בקרב הדרוזים והערבים אזרחי ישראל לאור אחד הסעיפים הבולטים בו: סעיף 7 החדש - "שימור המורשת".

במקביל, בשבועות האחרונים מתחולל מאבק בין שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, לבין מינהל התכנון כתוצאה מתוכניתו של השר להקמת יישובים חדשים בנגב. מינהל התכנון מעכב זה כשנה וחצי את התוכנית ונמנע מלקדם אותה בוועדות התכנון בטענה כי הוא מתנגד להקמת יישובים קהילתיים חדשים, מאחר שאלה עלולים לפגוע ביישובים הוותיקים, כמו ירוחם ואופקים. במקום זאת, במינהל התכנון גורסים כי יש להרחיב ולחזק יישובים אלה.

התוכנית של גלנט להקמת יישובים חדשים בנגב אכן ספגה ביקורת רבה הן מצד משרדי הממשלה הן מצד השלטון המקומי ומארגוני חברה וסביבה. לפי המבקרים, זוהי תוכנית להקמת "יישובי עשירים" בסגנון עומר ולהבים, שהקמתם "תשאב" בסופו של דבר מבאר שבע, דימונה ונתיבות את המשאב היקר ביותר לצורך פיתוחו של יישוב, אוכלוסייה מבוססת - וכך תחליש את היישובים האלה.

אבל סעיף 7 א' לחוק הלאום רואה כעת את ההתיישבות היהודית כערך לאומי בסיסי, ולכן יוצר מצב שכל הקשורים לכך יהיו מחויבים, הרבה יותר מבעבר, להקמה וביסוס של יישובים יהודיים חדשים. האם חוק הלאום עומד לטרפד למינהל התכנון את התוכניות? ערכה של ההתיישבות היהודית, שכעת מעוגן בחוק יסוד, עשוי לחזק את עמדתו של גלנט להקמת היישובים החדשים בנגב ולהפעיל לחץ על ועדות התכנון באופן שיטה את הכף. כרגע, העובדה שהחוק הופך את ערך ההתיישבות ללאומי, מסייעת כאמור לגלנט ועשויה לשכנע את מינהל התכנון לתמוך בתוכניתו.

בל נשכח כי חזונו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון - שעל פיו גובשה האסטרטגיה הממשלתית מאז קום המדינה - היה הפרחת הנגב, ולא הפרחת עיירות הפיתוח. המדיניות של מינהל התכנון עלולה לקבור את החזון הזה. למרות הפוטנציאל הטמון בו, הנגב עדיין נחשב עיירת פיתוח אחת גדולה המביטה מלמטה על שאר חלקיה של ישראל מבחינה תעסוקתית, חברתית ונדל"נית.

בממשלה הבינו כבר בשנות ה-90 כי יש לבצע חשיבה אסטרטגית בכל הקשור לפיזור האוכלוסייה לנגב, אבל לא עשו הרבה כדי לממש זאת. בעשור הקודם אושרו תוכניות לפיזור אוכלוסייה - תמ"א 31 ותמ"א 35 - וגובשה מדיניות תכנונית לפיתוח הנגב כמטרופולין שליבו העיר באר שבע. מאז, באר שבע היא עיר מחוז גדולה הממתינה בסבלנות שהפריפריה הכפרית בסביבתה תדביק את קצב הפיתוח שלה, דבר שלא קרה עד היום.

תושבי המרכז לא באמת מעוניינים להגיע לעיירות פיתוח כמו ירוחם, דימונה או אופקים, שעדיין נאבקות בתדמית של יישוב בעל חתך סוציו־אקונומי נמוך. אפילו עיירות שמצבן טוב הרבה יותר מבעבר, מחזיקות עדיין בתדמית של עיירות פיתוח ריקות או נכשלות.

הפוטנציאל הגדול של הנגב מוזכר רבות, אבל מה הוא שווה ללא היכולת לממשו? הפתרון הוא חיזוק הנגב באמצעות הבאת אוכלוסייה חזקה מאזור המרכז, מטרה שעד כה נכשלה. כדי להביא אוכלוסייה חזקה לנגב יש לייצר עבורה פתרונות מגורים איכותיים במקביל לפתרונות תעסוקה - וזאת הסיבה העיקרית לכך שיישובים קהילתיים חדשים דווקא יפריחו את הנגב, לא יחלישו אותו.

מינהל התכנון צריך לאשר הקמת יישובים, וכמה שיותר. מניסיוננו, יישובים חדשים עם אופי קהילתי מושכים קהל מכל המדינה הרבה יותר מבניין חדש בעיירת פיתוח. מהצמיחה הכלכלית שתביא עמה אוכלוסייה חזקה לנגב, ירוויחו כולם - גם עיירות הפיתוח.

הכותב הוא בעלים ומנכ"ל משותף בקבוצת ארלוזורוב, היוזמת ומארגנת קבוצות רכישה ופרויקטים נדל"ניים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות