הממשלה מייבשת את החקלאות - ואת המחיר נשלם כולנו - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הממשלה מייבשת את החקלאות - ואת המחיר נשלם כולנו

הרגולציה שעודדה יבוא תוצרת חקלאית גרמה לכך שרשתות השיווק מעדיפות לרכוש סחורה מיובאת - אף שאינה זולה יותר ובמקרים רבים איכותה נמוכה יותר ■ היבוא נהפך לאמצעי להפעלת לחץ על החקלאים למכור את התוצרת בתנאים הנוחים לרשתות השיווק

10תגובות
אילן אסייג

כבר חודשים רבים שהפירות והירקות בישראל יקרים מאוד. וכאילו לא די בכך, באחרונה המחירים עלו עוד. זה קורה דווקא כשהממשלה החליטה לעודד יבוא תוצרת חקלאית באמצעות הסרת מכסים מעגבניות מיובאות מטורקיה, כדי להגדיל את ההיצע.

הסיבה לכך פשוטה: מספר החקלאים בישראל הולך ומצטמצם - וכפועל יוצא מכך מתגבר המחסור בתוצרת חקלאית כחול-לבן. נערי האוצר, שנלחמו בחקלאים מכיוון שהאמינו שפתיחת השוק ליבוא תגרום לירידת מחירי התוצרת, הצליחו לייאש את החקלאים, ורבים מהם נטשו את הענף. ואולם היבוא הביא לתוצאות הפוכות מהמקווה.

עד לפני ארבע-חמש שנים ישראל היתה גן עדן לצרכני התוצרת החקלאית. המגוון, השפע והמחירים הנמוכים היו לשם דבר בעולם כולו. באמצעות אגרקסקו - החברה הממשלתית ליצוא תוצרת חקלאית, שהגיעה לרשתות השיווק הגדולות באירופה ובארה"ב - בשילוב עם טכנולוגיה חקלאית, מחקר והדרכה, מהמובילים בעולם, ייצרו כאן תוצרת חקלאית איכותית במחירים נמוכים.

אבל כל זה השתנה באופן קיצוני. בתוך שנים ספורות נהפכה ישראל מיצואנית מובילה של תוצרת - ליבואנית מובילה. בין התהליכים המשמעותיים ביותר שתרמו להידרדרות הזאת בעשור האחרון ניתן למנות את התחלופה התכופה של שרי חקלאות, ואת העובדה כי כל שרי החקלאות לא רצו את התפקיד והגיעו אליו כברירת מחדל; התרסקותה וסגירתה של חברת היצוא אגרסקו; קיצוץ מכוון בתקציבי המחקר וההדרכה בתחום החקלאות; ולבסוף, מכירת חברות טכנולוגיה ישראליות מובילות ובהן נטפים, נען, זרעים גדרה והזרע לחברות זרות.

עלות כוח האדם בחקלאות בישראל - מהגבוהות בעולם

הרגולציה שעודדה יבוא תוצרת חקלאית גרמה לכך שרשתות השיווק מעדיפות לרכוש סחורה מיובאת - אף שאינה זולה יותר ובמקרים רבים איכותה נמוכה יותר. היבוא נהפך לאמצעי להפעלת לחץ על החקלאים למכור את התוצרת בתנאים הנוחים לרשתות השיווק. מצב זה מביא לכך שמספר החקלאים מצטמצם, ונוצר מחסור בתוצרת חקלאית מקומית. אם לפני כחמש שנים היו בישראל 20 אלף חקלאים, הרי שכיום מספרם הוא 8,000 בלבד.

לכך מתווספים גורמים כגון ההתחממות הגלובלית, המביאה פגעי מזג האוויר קיצוניים ובצורת, וכן מחלות ווירוסים שפוגעים ביבול (ראו מה קרה לאבטיחים השנה). בד בבד, המדינה מקשה על העסקת עובדים זרים בחקלאות במטרה לעודד העסקת ישראלים (בחוסר הצלחה) - כך שעלות כוח האדם בחקלאות בישראל היא מהגבוהות בעולם. גם מכסות המים לחקלאות, שקוצצו ב-50%, תורמות למצב העגום.

החקלאות היא ענף חיוני למשק במצבי חירום, כגון שיגור טילים לישראל, שכן מדובר במזון נגיש. בעידן של מחסור עולמי במזון, המדינה צריכה לשים בראש סדר העדיפויות שלה את טיפוח החקלאים ועידוד המחקר החקלאי, שיוביל להתייעלות ולשיפור זנים. על המדינה לעודד יותר חקלאים לעסוק בתחום, לעודד פיתוח של סוגי גידולים שונים ולטפל בהתגברות הווירוסים של היבולים כתוצאה משינויי האקלים. חשוב גם לעודד את הצעירים לעסוק בחקלאות, כדי שייווצר דור המשך. בנוסף, יש להקל על העסקת עובדים זרים ואף להוריד את שכר המינימום שלהם, כפי שהציע באחרונה, ובצדק, ראש הממשלה נתניהו.

במקום לפעול נגד החקלאים, יש לפעול בשיתוף פעולה עם החקלאים. הממשלה חייבת לאפשר לחקלאים לפעול בתנאי ודאות. אם הממשלה תמשיך לפגוע בחקלאים, המחסור רק יגדל, עליית מחירי התוצרת החקלאית תימשך - ובעת מלחמה נהיה חשופים חלילה לרעב, מכיוון שהחקלאות בישראל פשוט תיעלם.

הכותב הוא מומחה בינלאומי ופרשן בתחום החקלאות, מייסד ועידת ישראל לחקלאות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות