ענקיות הטכנולוגיה בונות את העתיד, ורשות ההגבלים נלחמת בעבר - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ענקיות הטכנולוגיה בונות את העתיד, ורשות ההגבלים נלחמת בעבר

אם הרשות מתכוונת להתמקד אך ורק במיזוגים כלכליים, ולא להתייחס בכלל למשמעויות שיש לשליטה בשיח הציבורי של ענקיות הטכנולוגיה - היא, בפשטות, מתעלמת מהפיל בחדר, וגם מהעובדה שבחוק ההגבלים עצמו יש בהחלט אפשרות להתחשב בשיקולים אחרים של טובת הציבור

4תגובות
מחאה נגד פייסבוק באירופה
בלומברג

רשות ההגבלים העסקיים פירסמה השבוע "קול קורא" לקבלת התייחסויות בנוגע להיבטי תחרות בכלכלה הדיגיטלית. מדובר כמובן בקריאה חשובה, אבל המסמך, שבאופן מעניין נוסח בשפה האנגלית וכולל 12 עמודים, מטריד בשלושה הקשרים.

ההקשר הראשון הוא ההקשר המקומי. הקול הקורא יכול היה להיכתב באותה דרך בכל מדינה בעולם שיש לה דיני תחרות. הוא אינו כולל שום התייחסות ייחודית לשוק הישראלי המקומי, לגודלו, למאפיינים הייחודיים שלו - ולכן גם להשפעת ענקיות הרשת והכלכלה הדיגיטלית דווקא עליו. למשל, ההשפעה על הגירת תקציבי פרסום לענקיות הדיגיטל בישראל תהיה אכזרית ומהירה יותר מאשר במדינות אחרות, בשל היותנו שוק קטן. כך גם ההשפעה של רכישת סטארט-אפים המפתחים טכנולוגיות שעשויות להוות תחרות לענקיות הרשת על שוק העבודה בישראל, משמעותית יותר מאשר במדינות גדולות יותר.

ההקשר השני הוא הצניעות המופלגת שבה נוקטת הרשות ביחס למתחם הבדיקה שלה. בדברי הפתיחה של הקול הקורא נכתב כי "הרקע להתעניינות הזאת היא דיון ציבורי שקשור בסוגיות כמו פרטיות והגנת מידע, אמינות המידע ברשת וההשפעות החברתיות של השירותים הדיגיטליים". אבל די מהר נאמר מפורשות כי הרשות מוציאה מגדר הבדיקה את "אספקת התוכן האודיו-ויזואלי המקוון", בשל הטענה שבדרך כלל שירותים אלה מאוסדרים על ידי רגולטור מדינתי. זאת קביעה לא נכונה, בפשטות. הרי בישראל עד היום אין אסדרה של התוכן האודיו-ויזואלי ברשת.

יתרה מזאת, הרשות כותבת כי היא "מבקשת להתמקד בפלטפורמות ולא במוצרים או בשירותים הספציפיים הנמכרים על ידן". וזאת ליבת הבעיה: הסיפור הגדול של המודלים הכלכליים של ענקיות הטכנולוגיה אינו רק הפלטפורמות, אלא השליטה שלהן בשיח הציבורי, המביאה להשפעות רחבות שלהן על דעת הקהל.

התחרות כשיקול הבלעדי שעומד לנגד הרשות

במידה מסוימת, ההגבלה העצמית החששנית של הרשות מתיישבת עם גישתה לסוגיית מיזוג ערוץ עשר ורשת. כך למשל, כתבו נציגי הרשות במענה לערר של עו"ד שחר בן מאיר לבית הדין להגבלים עסקיים, כי "רשות התחרות המפקחת על מיזוגים צריכה לשים את התחרות כשיקול הבלעדי שעומד לנגד עיניה". מכאן ניתן להבין שהרשות רואה את התחרות רק כעניין כלכלי, וזה דבר בעייתי בכלל ובמיוחד ביחס לכלכלה הדיגיטלית.

אם הרשות מתכוונת להתמקד אך ורק במיזוגים כלכליים, ולא להתייחס בכלל למשמעויות שיש לשליטה בשיח הציבורי, לזליגת תקציבי הפרסום שמחלישה את ערוצי המדיה המסורתיים, לסוגייה של השימוש בכוח ובמודל העסקי כדי להפיץ חדשות מזויפות ולהשפיע באופן הרסני על אמון הציבור במוסדות הדמוקרטיים - היא, בפשטות, מתעלמת מהפיל בחדר, וגם מהעובדה שבחוק ההגבלים עצמו יש בהחלט אפשרות להתחשב בשיקולים אחרים של טובת הציבור.

ההקשר השלישי הוא ההקשר של הגדרת "כלכלה דיגיטלית". ליבת הכלכלה הדיגיטלית מבוססת על מודל עסקי של איסוף ואיגום מידע פרטי ושימוש בו. לכן יש לקרוא לה "כלכלת מעקב". למרבה האכזבה, המילה "פרטיות" כמעט אינה מופיעה בקול הקורא. כאשר מדובר על הגדרת שווקים בעולם דיגיטלי, מוזכרת, בצדק, האפשרות של מיזוגים בעולם איגום המידע, כמו בין חברת ביג דאטא וחברת סופרמרקטים למשל. ישנו גם אזכור מינורי לבעיית הפרטיות שיוצר מיזוג בין מנוע חיפוש ומערכת הפעלה.

ואולם, התפישה של מידע פרטי כסחורה החשובה ביותר של כלכלת הדיגיטל מתורגמת רק לשאלה אם מניעת גישה למידע היא פגיעה בתחרות. עם כל הכבוד, השאלה המרכזית היא מה קורה כאשר חברת ענק אוגמת שכבות של מידע ומשתמשת בו כדי ליצור מודל עסקי שפוגע במשתמשים ובעצמאות קבלת ההחלטות שלהם. הסיפור אינו היתרון התחרותי שנוצר מאחזקת המידע הפרטי, אלא השימושים שאפשר לעשות בו והנזק החברתי הפוטנציאלי.

הכלכלה הדיגיטלית אכן מסובכת יותר ממה שחשבנו. אין מדובר רק באפקט רשת, במודל של מוצרים חינמיים בתמורה למטבע של מידע פרטי, בשווקים רבי-צדדים - אלא גם בחברות העושות שימוש בכוחן כדי לפגוע בשיח הציבורי, ביכולת הבחירה החופשית של משתמשים וגם בסופו של דבר בהליך הדמוקרטי התקין. ההתמקדות בשאלות שבקול הקורא מתאימות לעולם דיגיטלי של העבר, אינן מתייחסות לסוגיות שבבסיס המודל הכלכלי של חברות הדיגיטל, ואין בהן התייחסות להשפעות הקונקרטיות על מדינת ישראל. כדאי לתקן זאת עוד בטרם יגיעו התגובות לקול הקורא.

ד"ר שוורץ-אלטשולר היא עמיתה בכירה וראש התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע במכון הישראלי לדמוקרטיה 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות