לידיעת הנגיד המיועד, אינפלציה גבוהה מסוכנת לא פחות מאבטלה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לידיעת הנגיד המיועד, אינפלציה גבוהה מסוכנת לא פחות מאבטלה

המאבק שניהל בזמנו נגיד בנק ישראל לשעבר, פרופ' יעקב פרנקל, היה חשוב לא רק להורדת האינפלציה, אלא גם משום שהוא תרם בכך לחיזוק העצמאות של בנק ישראל ■ יש לקוות כי אם ייבחר פרופ' אפרים צדקה לנגיד החדש - הוא יידע לשמור על עצמאות הבנק המרכזי שלנו

5תגובות
בנק ישראל, ירושלים
תומר אפלבאום

קדחת החיפושים אחר נגיד לבנק ישראל מולידה, בדרך הטבע, ספקולציות לגבי מועמדים אפשריים. אחד מהם הוא פרופ' אפרים צדקה מאוניברסיטת תל אביב. העלאת שמו הזכירה לי אירוע הקשור לבנק ישראל שבו נטל חלק.

בשנים 1999-1991 שקד בנק ישראל, בהנהגת הנגיד יעקב פרנקל, על הורדת האינפלציה, משיעור של 20% בשנה בממוצע, לשיעור של פחות מ-1%. בתהליך זה נעזר הנגיד בשני מקרים של אבטלה, האחד בשנת 1992 כתוצאה מגל העלייה הגדול, והשני בשנים 1999-1997 כתוצאה ממיתון שאירע אז, שנגרם בעיקר בשל קריסת תהליך אוסלו.

האינפלציה בישראל באחוזים מאז שנת 1990

בעוד ששני אירועי האבטלה הורידו את שיעור האינפלציה, הראשון ל-10% והשני ל-1%, בתקופות שביניהם מנע בנק ישראל עלייה מחודשת של האינפלציה בעזרת מדיניות של שער ריבית גבוה, ששמרה על שער חליפין נמוך. מדיניות זו עוררה התנגדות עזה. התעשיינים כעסו על שער החליפין הנמוך, לשכות המסחר זעמו על הריבית הגבוהה, ומשרד האוצר כעס על שהריבית הגבוהה הגדילה את הוצאות הריבית שלו. כולם תקפו בזעם את מדיניות בנק ישראל.

לזכותו של יעקב פרנקל ייאמר שהוא לא נרתע מן ההתקפות עליו, אלא דבק במדיניותו והוביל בנחישות להורדת האינפלציה בישראל. המאבק שניהל היה חשוב לא רק להורדת האינפלציה, אלא גם משום שהוא תרם בכך לחיזוק העצמאות של בנק ישראל. עצמאות זו חשובה לכל בנק מרכזי בכל מדינה שהיא, על פי כל המחקרים הכלכליים.

פרופ' יעקב פרנקל
יורם רשף

הכנס השנתי למדיניות הכלכלית בשיתוף משרד האוצר, המכון לדמוקרטיה והקהילה העסקית והאקדמית נקרא כיום על שם אלי הורביץ, אך בשנת 1995 הוא נקרא כנס קיסריה משום שהתקיים במלון דן קיסריה. ביום הראשון של הכנס הוקדש מושב ארוך לדיון במדיניות המוניטרית. לבד מנגיד הבנק יעקב פרנקל, כל שאר הדוברים תקפו במלים בוטות את מדיניותו. כך עשה מנכ"ל משרד האוצר, כך עשה נשיא איגוד התעשיינים והנה הצטרף אליהם גם אחד האקדמאים, פרופ' אפרים צדקה. הוא אמר כי האבטלה היא רעה חולה חברתית, ולכן כדי למנוע אותה לא מזיק שתהיה אינפלציה בשיעור גבוה קצת יותר.

דבריו של צדקה היו לא רק פגיעה בעצמאות בנק ישראל, אלא גם לא נכונים מבחינת הניתוח הכלכלי. ראשית, המדיניות המוניטרית לא גרמה לאבטלה. זו נגרמה על ידי גל העלייה, שהגדיל מאוד את היצע העבודה בישראל, והביא אותה לשיא של 11.2% ב-1992. מאז היתה האבטלה בסימן ירידה. ב-1993 הגיעה האבטלה ל-10%, ב-1994 כבר ירדה האבטלה ל-7.8%, ב-1995 הגיעה ל-6.8% - וגם לאחר אותו אירוע בכנס קיסריה היא המשיכה לרדת ל-6.6% ב-1996.

פרופ' אפרים צדקה
מוטי קמחי

ואולם פרופ' צדקה טעה גם כאשר התעלם לגמרי מן הנזק החברתי של האינפלציה. זו מהווה מס רגרסיבי, הפוגע בעניים הרבה יותר מאשר בעשירים.

סיפור זה אינו אומר כמובן שפרופ' צדקה אינו ראוי להיות נגיד בנק ישראל. יש לקוות כי מאז למד את לקחי תהליך הורדת האינפלציה בישראל, וכי אם ייבחר לנגיד יידע לשמור טוב יותר על עצמאות הבנק המרכזי שלנו.

לשם גילוי נאות, אציין כי השתתפתי באותו כנס קיסריה מטעם משרד האוצר, בו עבדתי באותה תקופה כיועץ כלכלי. עם זאת, בדברי בכנס תמכתי במדיניות הורדת האינפלציה של בנק ישראל והנגיד יעקב פרנקל, בניגוד לעמדת האוצר הרשמית.

פרופ' זעירא הוא מרצה לכלכלה באוניברסיטה העברית, נשיא האגודה הישראלית לכלכלה ומחבר הספר "כלכלת ישראל"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות