אין מחיר לחופש? כמה יעלה לנו יום השבתון

באוקטובר הקרוב יתקיים לראשונה יום שבתון לרגל הבחירות לרשויות המקומיות והאזוריות, בניסיון לעודד את האזרחים להצביע ■ המהלך יפגע כלכלית בעשרות אלפי מעסיקים במשק ■ הסיכוי שיגדיל את אחוזי ההצבעה - קלוש ■ עדיף היה לו הופכים את ההצבעה לממוחשבת או מאפשרים להצביע בסמוך למקום העבודה

נתי אברהמי
נתי אברהמי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
בחירות עירוניות בתל אביב
בחירות עירוניות בתל אביבצילום: דניאל בר און

"אין מחיר לחופש", שר יהודה פוליקר בתחילת שנות ה–80 של המאה הקודמת, עוד בימיו כחבר להקת בנזין. אני מסכים עם הטענה הזאת, אך עם הסתייגות קטנה: אין מחיר לחופש כשמדובר בחופש רצוי, ולא בחופש מטעמים פופוליסטיים ופסולים. ב–30 באוקטובר יתקיימו הבחירות לרשויות המקומיות, ועל פי הלמ"ס, 5.3 מיליון בעלי זכות הצבעה בישראל יהיו רשאים להצביע בקלפיות ברחבי הארץ ולקבוע מי יעמוד בראש הרשות או המועצה האזורית שבתחומה הם גרים.

לאורך כל שנות קיום המדינה, הבחירות לרשויות המקומיות והאזוריות, בניגוד לבחירות הכלליות לכנסת, לא היו יום שבתון. הלימודים והעבודה התקיימו בהם כסדרם, והציבור נהג ללכת להצביע בשעות הבוקר המוקדמות, אחר הצהריים ובערב. שיעור המצביעים היה לרוב פחות מ–50%.

לפני כארבע שנים, כשנה לאחר שעלתה הצעת החוק הממשלתית להנהיג יום חופש מלא גם ביום הבחירות לרשויות המקומיות, החליטה ועדת הפנים של הכנסת, בראשותה של השרה מירי רגב, לאשר את הצעת החוק לקריאות שנייה ושלישית — וסללה את הדרך לאישור החוק, שייושם לראשונה בעוד כשלושה חודשים. "יום חג לדמוקרטיה", הכריזה אז השרה, שאף קבעה, לא ברור על בסיס מה, שהחוק החדש יגדיל את אחוזי ההצבעה בבחירות. כמובן שהיא התעלמה מהעובדה שיום שבתון מהסוג הזה, יעלה למשק יותר מ–1.8 מיליארד שקל.

לא אפרט מה ניתן לעשות בסכום שכזה למען שכבות רבות בציבור, למען תשתיות ולמען אלפי מטרות נוספות, ולא אדבר על כך שעובדים שעתיים לא יזכו כלל לשכר ביום זה. אדבר על הפגיעה בי, כמעסיק, ובעוד עשרות אלפי מעסיקים במשק, שיום הבחירות עולה להם המון כסף, אך התוצרת בו תהיה אפסית. מלבד קווי תחבורה ציבורית ועסקים חיוניים וקמעוניים מסוימים שיפעלו ביום הבחירות, כל שאר העובדים, בין אם הם עובדים בעסקים ציבוריים, ממשלתיים או פרטיים, יזכו ליום חופש, המחויב על פי חוק.

אני מדגיש שהוא מחויב על פי חוק, אך ממש לא מחויב המציאות. חבר ועדת הפנים, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), אמר דברים נכונים באותו דיון בוועדת הפנים, לפיהם מעבר לפגיעה הכלכלית במשק, לא הוצג בדיון כל מחקר או הוכחה על הלימה בין יום החופש לאחוז ההצבעה, ואף טען שבעיניו החוק החדש רק יפגע באחוז ההצבעה. הילדים, שאינם מצביעים, ישהו עם הוריהם, ויום החופש ינוצל על ידי אזרחי ישראל כיום טיול משפחתי או יום ים — בכל זאת אוקטובר בישראל הוא עדיין עיצומו של הקיץ, ובניגוד לשבת, אפילו תהיה תחבורה ציבורית. בזבוז לא לנצל יום כזה.

מקלב הציע שבמקום יום חופש שלם יונהג חצי יום חופש, החל מהשעה 14:00, אך אני מתנגד גם לזה. רוב העובדים במשק, מסיימים את יום עבודתם בשעות 16:00–18:00, ועבור השאר, שמסיימים את יום עבודתם מאוחר יותר, ניתן להאריך את פתיחת הקלפיות עד לשעה 22:00 או אפילו 23:00, ואף להקדים את פתיחתן לשעה 6:00 בבוקר. מי שחשוב לו להצביע והשעות קשות לו, שיעשה זאת על חשבון הג'וגינג או על חשבון "האח הגדול".

היה אפשר להיערך לכך במשך ארבע שנים, אם באמצעות בחירות ממחושבות (נושא כאוב נוסף שעוד אכתוב עליו), ואם באמצעות מתן אפשרות לכל אזרח להצביע בקלפי בסמוך למקום עבודתו. אף שאנחנו כבר בדקה ה–90, אולי עוד ניתן לעצור את האיוולת הזו ולבטל את יום החופש המיותר, לחסוך למשק 1.8 מיליון שקל והרבה עגמת נפש למעסיקים. אני בטוח שאם יחשוב על זה, אפילו פוליקר יסכים איתי.

הכותב הוא מנכ"ל קבוצת טלדור

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker