25% מהתביעות שמופנות לגישור מסתיימות בהסכמה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

25% מהתביעות שמופנות לגישור מסתיימות בהסכמה

הליך הגישור בישראל תופס תאוצה ■ מלבד העובדה שהוא קצר יחסית וחסכוני – הוא גם מאפשר לצדדים לשמור על מערכת יחסים תקינה ■ כדאי ליצור תמריץ לחברות בישראל, שיעודד אותן להצטרף לאמנה המחייבת אותן לשקול פתרון שכזה לפני פניה לבית המשפט, כפי שנהוג בארצות הברית

7תגובות
בית המשפט בתל אביב
דודו בכר

מספר המקרים שבהם בתי המשפט בישראל מעודדים את המתדיינים העסקיים לפנות להליך גישור הולך וגדל. הניסיונות הבינלאומיים והישראליים מצביעים על יתרונות עסקיים הטמונים בפנייה להליך, שהינו קצר, פשוט וחסכוני יחסית להליכי התדיינות אחרים. הגישור גם מאפשר לצדדים לשמור על מערכת יחסים תקינה וליצור תשתית להמשך היחסים ביניהם.

אחת ממטרות הארגון CPR (International Institute for Conflict Prevention & Resolution) הפועל בארה"ב, היא לעודד את השימוש בשיטות אלטרנטיביות לפתרון סכסוכים בין גופים עסקיים. יותר מ–4,000 חברות, המייצגות יותר משני שלישים מהתל"ג בארה"ב, חתומות כבר על אמנה המחייבת אותן לשקול פתרון כזה בטרם פנייה לערכאות שיפוטיות. כן חתומות על האמנה יותר מ–1,500 פירמות עורכי דין אשר מחויבות לשקול עם לקוחותיהן פתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בתי המשפט.

מארה"ב מגיעים דיווחים אודות חברות רבות המעדיפות פנייה לגישור וחוסכות סכומי עתק. מחקר שנערך בקליפורניה מצביע על חיסכון של 68%-61% בהוצאות התדיינות, ומחקר נוסף שנערך במדינת אורגון הראה שהפער בין הוצאות בתיק שנדון בבתי המשפט להוצאות בתיקי גישור היה כ–50 אלף דולר. מחקרים דומים באירופה, בקנדה ובמדינות נוספות בארה"ב, מלמדים גם הם על חיסכון משמעותי בהוצאות המשפטיות בהם נושאים הצדדים בסכסוכים משפטיים אזרחיים.

בישראל נעשו שני ניסיונות עיקריים לעידוד השימוש בגישור כאמצעי לפתרון סכסוכים. ב–2003 נחתמה בירושלים אמנת הגישור בעסקים, הדומה לאמנת ה–CPR. על אמנה זו חתמו באופן וולונטרי גופים עסקיים מובילים במשק, אולם היא לא הביאה לשינוי משמעותי. ניסיון נוסף ומשמעותי יותר לעידוד השימוש בגישור נעשה החל ב–2008, במסגרת החלתו של פיילוט "גישור חובה" בבתי המשפט בישראל, המחייב את הצדדים בתובענות אזרחיות שסכומן עולה על 75 אלף שקל לפנות לפגישת מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) עם מגשר, על מנת לבחון עימו אפשרות גישור.

הנתונים המצטברים עד כה מלמדים על תוצאות יפות ביותר לפרויקט: ב–2015–2017, כ–25% מכלל התיקים שהתקיימה בהם פגישת מהו"ת הסתיימו בהסדר גישור בין הצדדים, נתון המשקף הגעה להסדר בכ–65% מכלל התיקים שהתקיים בהם הליך גישור (לאחר פגישת המהו"ת). על רקע שיעורי הצלחה מרשימים אלו צפוי הפרויקט להפוך בחודשים הקרובים, לאחר שנים רבות של עיכוב, לתוכנית קבע שאף תורחב לבתי משפט ולערכאות נוספות.

גם בישראל, עידוד של חברות לפנות לגישור עשוי להוביל לפתרון סכסוכים בדרך היעילה והמהירה ביותר. על מנת לעשות כן יש ליצור עבורן תמריץ להצטרפות לאמנות כדוגמת אמנת הגישור בעסקים. דרך אפשרית ואפקטיבית ליצירת תמריץ זה היא באמצעות שימוש בדירוג מעלה, שהפך בשנים האחרונות כלי חשוב להדרכת החברות הגדולות בישראל לשיפור פעילותן בהיבטי אחריות תאגידית. הדירוג מספק לציבור, מעבר לנתונים המוכרים אודות ההצלחה הפיננסית של הפירמה, גם מידע אודות האופן שבו החברה מנהלת את עסקיה, בממד מחויבותה לערכים חברתיים, סביבתיים ואתיים. המטרה של תמרוץ החברות לשימוש בהליכי גישור תושג על ידי הכללת נתונים ביחס להצטרפות חברות לאמנות גישור, במסגרת הקריטריונים המשפיעים על הדירוג.

בימים אלו פורסם קול קורא לעדכון הקריטריונים לדירוג מעלה לשנים 2020–2022, ונראה כי זוהי שעת רצון מתאימה מאין כמוה להכללת קריטריון "גישורי" בדירוג האחריות התאגידית לחברות בישראל.

הכותב הוא שותף בכיר וראש מחלקת שוק ההון במשרד עורכי הדין תדמור לוי, משמש כמגשר ובורר בסכסוכים עסקיים ומסחריים מורכבים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות