במקום תוספת מיטות בבתי החולים - השקיעו ברפואה מונעת - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

במקום תוספת מיטות בבתי החולים - השקיעו ברפואה מונעת

תקציבים לתופסת למיטות בבתי חולים לא ימנעו אינספור מקרי מחלות ומוות מיותרים ■ על המדינה להתרכז דווקא בתמיכה ברפואה המונעת, כמו המאבק בג'אנק פוד, עישון וזיהום אוויר ■ המהלך לא דורש תקציב גדול ויש בו יתרונות רפואיים וכלכליים עצומים

3תגובות
מסדרון בית חולים
רמי שלוש

בחודשים האחרונים פורסמו ב–TheMarker שתי כתבות, שעל פניו אינן קשורות האחת לשנייה, אולם התבוננות מעמיקה יותר, מגלה את הקשר שבין שני הפרסומים, וחושפת כשל משמעותי בכלכלת הבריאות הישראלית.

בטור העוסק במהפכת ביטוח הסיעוד העומדת להתרחש, מתארת מירב ארלוזורוב כיצד "במטרה להקטין את שיעור מקרי הסיעוד באוכלוסייה, קופות החולים מתכוונות להתחיל תוכנית לאומית לשיפור הבריאות בקרב קשישים".

לעומתה, נעמה ריבה, בכתבה על תוכניות הצמיחה של בית החולים איכילוב בתל אביב, מצטטת גורמים המדברים על כך שלא תהיה ברירה אלא לבנות במדינת ישראל עוד ועוד בתי חולים.

עיקרון חשוב המובא במאמרה של ארלוזורוב, חסר אצל ריבה, והוא ראוי להיות מיושם בהתאם לבעיות ולצרכים המובאים בסקירת ההתרחבות המתוכננת של בית החולים איכילוב. למה הכוונה? בכל שנה מתים ונפגעים בישראל עשרות אלפי אנשים, שאת מותם ואת מחלותיהם (או למצער, של רבים מהם) ניתן היה למנוע, לו רק היתה מתרכזת מדינת ישראל בתמיכה משמעותית בכל הקשור לרפואה מונעת. במקום לעשות זאת, עסוקים לא מעט מקובעי המדיניות, אנשי התכנון ופעילי הבריאות הציבורית בארץ, ברדיפה אחר תקציבים לתוספת מיטות וכדומה.

האלטרנטיבה הברורה והחד משמעית למדיניות הרדיפה האמורה, הינה מהלך רחב היקף — ולאו דווקא עתיר תקציבים — להרמת קרנה של הרפואה המונעת. לצד המאבק בג'אנק פוד שאך התחיל, ניתן לציין גם את מלחמת החורמה בעישון הסיגריות בישראל ואת הניסיון להביא להפחתה משמעותית ברמת זיהום האוויר בארץ, ככמה דוגמאות בולטות ומשמעותיות ליישום הרעיון של תוכנית לאומית לקידום הרפואה המונעת.

הצגת הדברים עד כה נראית פשוטה, ואפילו פשטנית, והאמת היא שבמציאות הרעיונות אכן אינם מסובכים, והחלתם אינה רעיון קיצוני כלל וכלל. הבעיות העיקריות עם יוזמות כמו אלו שהוצגו, הן הרעות החולות הידועות, הקלאסיקות של הכלכלה הפוליטית בישראל: יחסי הון־שלטון, קושי בהחלפת דוקטרינות מדיניות קיימות, ופסימיות וחוסר אמונה ביכולת להצליח לדחוף קדימה מהפכות.

לאור היתרונות העצומים של מהלכים בשדה הרפואה המונעת, הן רפואיים והן כלכליים, אין מנוס מהמסקנה המתבקשת — זהו הכיוון בו יש לצעוד. עד שיש מהלך שלא דורש תקציבי עתק, וששלביו השונים ברורים ביותר, חבל לדלג עליו. ויפה שעה אחת קודם.

הכותב הוא סטודנט לכלכלה וסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות