בדרך לשוויון מגדרי? בית הדין הרבני נפתח לראשונה למינוי נשים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בדרך לשוויון מגדרי? בית הדין הרבני נפתח לראשונה למינוי נשים

המאבק לשוויון מגדרי מתבצע בצעדים קטנים מאוד, במיוחד בזירות שבהן השליטה הגברית מעוגנת בתפישות דתיות ■ אך לראשונה מונתה אישה לתפקיד עוזרת משפטית בבתי הדין הרבניים

תגובות
בית הדין הרבני
מוטי מילרוד

עוד דלת נפתחה באחרונה עבור נשים, אולי במקום הכי פחות צפוי: לראשונה נבחרה אישה לתפקיד עוזרת משפטית בבתי הדין הרבניים. מאז הקמת מערכת בתי הדין הרבניים בישראל, מעולם לא שימשה אישה בתפקיד מקצועי משפטי - תפקיד שיש לו השפעה על ההכרעות היוצאות מפתחו של בית הדין. בתי הדין הרבניים הם מערכת משפטית שכל אזרחי מדינת ישראל היהודים נזקקים לשירותיה אם ירצו להתגרש, דתיים כחילונים. אף שזאת מערכת שמשרתת מחצית מהאוכלוסייה - לא היתה מעולם אישה מהצד השני של המתרס.

המאבק לשוויון מגדרי מתבצע בצעדים קטנים מאוד, במיוחד בזירות שבהן השליטה הגברית מעוגנת בתפישות דתיות. לפני כעשור, הליך משפטי שהתנהל בבית הדין לעבודה הסיר חסם רשמי מהמכרזים לעוזרים משפטיים בבתי הדין - והביא את מנכ"ל בתי הדין דאז, הרב אלי בן דאהן, להכרזה כי אין מניעה הלכתית שאישה תשמש עוזרת משפטית. אבל חלפו שנים עד שאישה אמיצה, שסברה כי אין סיבה שלא תוכל למלא תפקיד הדורש ידע הלכתי בבתי דין, והליך משפטי נוסף שהתנהל במשך כמעט שלוש שנים - כדי להביא לתוצאה שאנחנו עדים לה עכשיו. במשך שלוש השנים שבהן ניהלנו את המאבק (מרכז רקמן בשיתוף עם עמותת עיתים) הציעה לנו המדינה כמה פעמים להתפשר ולהסתפק בהבטחה כי ייעשה מאמץ למנות אישה ויינתנו תמריצים לבתי הדין למינוי נשים - אבל לדידנו תם הזמן שבו נהיה מוכנות להסתפק רק בהבטחות לשוויון. ואכן, האסטרטגיה הזאת הוכחה כנכונה.

כמו בכל מאבק לשוויון, הסרת החסם הרשמי היא רק תחילת הדרך. אחר כך נדרש הליך של הכשרת לבבות ואנשים אמיצים כדי ליישם את השוויון בפועל. באופן מקרי, באחרונה אנחנו עדים למאבק נוסף להסרת חסם רשמי לנשים. בג"ץ דן לפני פחות מחודש בשאלה אם ראוי שבית המשפט יתערב ויורה למפלגות חרדיות - שתקנונן מכיל סעיף האוסר קבלת נשים כחברות במפלגה - למחוק סעיף זה מהתקנון. ברור לכל הצדדים בעתירה שמחיקת הסעיף היא בעיקר סמלית, כי הרי ממנה לא ייגזר מינוי של נשים כחברות כנסת חרדיות.

ובכל זאת מתנהל מאבק ארוך, הן מצד מפלגת אגודת ישראל הן מצד העותרות, על סמל זה - כי כשמסירים את החסם הרשמי קשה מאוד לעצור את גלגלי השוויון לאורך זמן. כך קרה עכשיו בעניין העוזרות המשפטיות - וכך, יש לקוות, יקרה במהרה בנושא ייצוג נשים במפלגות החרדיות.

מינוי העוזרת המשפטית משמח במיוחד על רקע מאבקים אחרים שמתרחשים בימים אלה בזירה הציבורית על הדרת נשים מהמרחב הציבורי באירועים, בבתי העלמין, באקדמיה ועוד. נשים נאלצות להילחם על מקומם השווה - לא בספסלים האחוריים, לא בצד מאחורי מחיצה. מאבקים אלה, שחשבנו שהם כבר הרבה מאחורינו, הופיעו שוב מסיבות שונות. והנה דווקא עכשיו במערכת בתי הדין אנחנו רואים תחילתו של שינוי ורוח אחרת. גם אם הרוח הזאת היא תוצאה של מאבק משפטי, היא עדיין סמן חיובי. סמן חיובי זה מצטרף לתוצאה חיובית של מאבק אחר שניהלנו שנים רבות במרכז רקמן בשיתוף עם ארגוני נשים נוספים מול בתי הדין: פתיחת משרת מנכ"ל בתי הדין הרבניים לנשים - מאבק שהסתיים בפסיקת בג"ץ שקבע כי אישה יכולה לכהן בתפקיד.

אנחנו מחויבות ומחויבים להמשיך ולדאוג שהדלת הזאת לא תיטרק, שהפתיחה לא תהיה חד־פעמית - אלא פתיחה לרווחה, שהמינוי יהיה מינוי אמיתי ולא למראית עין. יש צורך להמשיך ולפעול כדי שנשים ימונו גם לתפקיד של עוזרת משפטית הלכתית הנוגעת בלב העיסוק ההלכתי בבתי הדין, על מנת שנשים יהיו חלק פעיל בלתי־נפרד גם ממערכת זו, ויקבלו בה תפקידים משמעותיים אחרים. אולי בעתיד הן ייקחו בה חלק שווה לחלוטין - כדייניות.

הכותבת היא עו"ד, מנהלת היחידה לקידום מדיניות וחקיקה במרכז רקמן, אוניברסיטת בר אילן. ייצגה בתיק שהתנהל בבית הדין לעבודה בירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות