מה עניין שמיטה למדינה החברה ב-OECD - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מה עניין שמיטה למדינה החברה ב-OECD

מה יהא על עובדי המשקים? האם החופשה השנתית המוזרה והכפויה הזאת תהיה בתשלום? האם ייאלצו לבקש דמי אבטלה?

תגובות
שדה דלעת ליד כנות
חיים טרגן

"מה עניין שמיטה לעכשיו?", כך שואלים בפרסומות הרדיו של משרד החקלאות, שמציגה תוכנית להכנת המשק לשנת השמיטה 2021–2022. אז מה באמת עניין שמיטה לעכשיו? עניין, כדי שנבין כבר כיום כיצד יוקר המחיה של כולנו יעלה; עניין, מכיוון שבעבר המדינה התמודדה עם שנת השמיטה בדרך שונה לגמרי; עניין, כדי שנשאל מה המשמעות הדתית שבגינה נשלם כל כך הרבה; עניין לעכשיו, מכיוון שמתחת לרדאר החילוני פועלת פוליטיקה דתית־חרדית צעד אחר צעד, בנחישות ובסבלנות, במטרה ברורה לצמצם למינימום את המשקל הדמוקרטי בהגדרת המדינה, ולהעצים תחתיו את משקל הגדרתה כמדינה יהודית.

הפעם זהו תורו של שר החקלאות אורי אריאל, המבקש לקיים את מצוות השמיטה במלואה, וכולנו עוד נשלם על כך. יאמרו לנו שהשמיטה נועדה בין השאר לדאוג לעניים שיוכלו לבוא וליהנות מפרי הארץ. מדוע נלין, הרי לכאורה מדובר במסורת פילנתרופית חביבה. במציאות זה לא יעבוד, מכיוון שבימינו השדות החקלאיים אינם נגישים לעניים, דינם של הגידולים הוא ליבול, ודינה של האדמה להתייבש. הרמב"ם אגב טען שהאדמה תישמר פורייה בשמיטה באורח נס ובהשגחת האל. אך כאשר במושב בית חורון למשל, ניסו בעבר לקיים שמיטה כהלכתה, אלוהים לא שיתף פעולה, והתוצאה היתה הפסדים כבדים לחקלאים וייבול רב שירד לטמיון.

הסבר נוסף לשמיטה הוא מנוחת האדמה, כביכול. האם יש בכך היגיון כלכלי, חקלאי או היגיון כלשהו? מה עניין שמיטה למדינה החברה ב-OECD, ומה עניין שמיטה להמונים אשר ביקשו במחאה החברתית להפחית את יוקר המחיה? על השאלות האלה אי אפשר לומר "מה עניין שמיטה להר סיני", שכן ההשלכה על הכיס שלנו תהיה ישירה. זוהי תוכנית הפסדית באופן ודאי, ובחסות ציווי דתי שלא מומש באופן הזה בימים עברו.

הנושא ראוי להגיע לפתחו של בג"ץ, שהרי יש בו הפרה ברורה של הסטטוס קוו. הפתרון שהתקיים עד היום היה אמנם בעייתי בעיניים חילוניות רציונליסטיות, אך כולנו עוד נתגעגע גם אליו. בהתאם להיתר המכירה (הראי"ה קוק), המדינה מכרה בעבר את האדמות לגוי, וכך התאפשר לה הלכתית להמשיך לעבד אותן. בצדק מבחינתו, ראה הרב אליישיב ז"ל את היתר המכירה כחוכא ואיטלולא, וכמוהו גרסה היהדות החרדית רובה ככולה. תחת זאת, הציעו החרדים חוכא ואיטלולא דה־לוקס: שמיטה כהלכה ויבוא מחו"ל או מהרשות הפלשתינית ומעזה. הגישה החרדית ניצחה. לכך בדיוק מכוון כעת משרד החקלאות, המבקש להשבית משקים חקלאיים, משתלות וכרמי יין לשנה שלמה. לכן בדיוק התחלנו לשמוע פרסומות ברדיו תחת מסווה של סלנג עכשווי: "מה עניין שמיטה לעכשיו?".

התוכנית של השר אורי אריאל פשוטה, החקלאי יפריש אחוז מסוים מהפדיון לקופה, ומשרד החקלאות יוסיף שיעור כפול מהפרשת החקלאי, כדי לכסות על ההפסדים הצפויים. החקלאי לא יוצא נפסד מהאיוולת (ובצדק), אך המשק החקלאי יחייב שיקום — ואת זה נממן כולנו, כלומר מי שעובד ומשלם מסים. את הפרשות החקלאי ואת הסכום העצום שיופרש מכנה משרד החקלאות חיסכון כספי בסגנון קרן השתלמות. האם נקבל זאת כעיוורים? אין המדובר בחיסכון, אלא ביצירת קופה לכיסוי הפסד כספי שרירותי צפוי, ללא כל הצדקה כלכלית או מוסרית.

ולסיום, הפיצוי נועד לבעלי המשקים החקלאיים, אך מה יהא על עובדי המשקים? אלה ששכרם גם כך אינו גבוה. האם החופשה השנתית המוזרה והכפויה הזאת תהיה בתשלום? האם ייאלצו לבקש דמי אבטלה? הכך יתנהל משק מודרני של מדינה החברה ב OECD?

הכותב הוא ד"ר לפילוסופיה פוליטית, מחבר הרומנים "לנשים בירושלים אין גלגיליות", "החילוניות החדשה" (לקראת פרסום) ו"תיבת ההזיות"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות