קופות ובתי החולים צועדים לעבר אסון כלכלי - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קופות ובתי החולים צועדים לעבר אסון כלכלי

הגירעון האדיר של מערכת הבריאות הוא פרי מדיניות ממשלתית ארוכת שנים, של הרעבה תקציבית ושחיקה

16תגובות
מסדרון בית חולים
רמי שלוש

הזינוק בגירעון המצטבר של ארבע קופות החולים (כללית שירותי בריאות, מכבי שירותי בריאות, מאוחדת ולאומית) הוא עדות נוספת לשחיקה תקציבית חריפה של מערכת הבריאות, ותעודת עניות למדיניות הממשלה בתחום הבריאות. מנתונים שמפרסם משרד הבריאות עולה כי ב–2017 זינק הגירעון המצרפי של ארבע הקופות לסכום אגדי של יותר מ–1.7 מיליארד שקל. דה פקטו, מדובר בעלייה דרמטית של עשרות אחוזים לעומת הגירעון בשנה החולפת (גירעון של כ–79 מיליון שקל ב–2016).

ואם גירעון של 1.7 מיליארד נשמע כמו אסון כלכלי, אל תטעו, כי הגירעון המצרפי של קופות החולים עמוק אף יותר. לצד הזינוק בגירעון המצרפי שלהן בגין פעילותן בקהילה, מתחוללת גם דרמה תקציבית לא קטנה שמאיימת על האיתנות הפיננסית של כל בתי החולים בישראל כמעט. כך לדוגמה, ב–2017 האמיר הגירעון של בתי החולים הנמצאים בבעלות כללית שירותי בריאות לכ–2.513 מיליארד שקל (לעומת 1.951 מיליארד שקל ב–2016).

אין ספק שהגירעונות התופחים של קופות החולים פוגעים בצורה ישירה בהיקף ובאיכות השירותים לציבור. פגיעה זו מקבלת ביטוי בין היתר בהארכת התורים לבדיקות, פרוצדורות וניתוחים; בהסטת מטופלים לרפואה הפרטית ולביטוחי בריאות משלימים ומסחריים; במניעת טיפולים תרופתיים ועוד.

במידה רבה נדמה כי הזינוק בגירעון המצרפי של מערכת הבריאות נובע משני גורמים מרכזיים:

1. שיטה כלכלית מעוותת בתוך מערכת הבריאות עצמה. נראה כי המנגנון הכלכלי שניצב כיום ביסוד מערכת הבריאות מכוון למצב הפעלה אחד בלבד: הרס עצמי. מנגנון כלכלי זה מייצר ומעודד תחרות שלילית והרסנית בין כלל השחקנים במערכת הבריאות, תוך יצירת גירעונות עתק. כזה הוא לדוגמה מנגנון הקאפ, שמאלץ את בתי החולים למכור את שירותי הבריאות בהנחות משמעותיות, שלעתים עשויות להגיע עד 25%-20% מעלות הפרוצדורה.

הנחות אלה לכאורה מסייעות לקופות החולים להתמודד עם הגירעון הגדל, אך הן מערערות את האיתנות הפיננסית של בתי החולים, שחלקם נמצאים בבעלות קופות החולים. משמעותן של הנחות אלה היא פחות כסף לבית החולים, מה שבהכרח מתורגם לפגיעה ישירה באיכות ובהיקף השירותים לציבור המאושפזים (היעדר תקציב לפיתוח שירותים, כוח אדם, רכישת טכנולוגיות מתקדמות, שיפור תנאי מלונאות ועוד).

בפועל, במקום שתתקיים במערכת הבריאות תחרות חיובית על היקפם, איכותם וזמינותם של השירותים בסל הציבורי, קיבלנו שיטה כלכלית שמתמרצת את קופות החולים ובתי החולים להתחרות ביניהם בעיקר על גובה ההנחות. תוצאות התחרות הזו הן פגיעה באיכות שירותי הבריאות לציבור.

2. השקעה לאומית נמוכה במערכת הבריאות הציבורית. ההוצאה הציבורית על בריאות בישראל היא בשיעור של 7.5% מהתל"ג, לעומת 8.9% במדינות OECD. התקצוב החסר מבטא את העובדה שמערכת הבריאות לא נמצאת בראש סדר העדיפויות הלאומי של ממשלת ישראל.

נכון אמנם שבשנים האחרונות תקציב משרד הבריאות עלה ביחס לשנים קודמות, אולם מיותר לציין כי התוספת התקציבית כלל אינה תואמת את הצרכים המתפתחים של מערכת הבריאות, ובפרט את הגידול באוכלוסייה ואת קצב הזדקנותה.

תקצוב זה אינו רלוונטי למציאות הקיימת והמתפתחת, והוא שמייצר, מעצים ומנציח את הגירעונות של כלל המוסדות במערכת הבריאות - תוך פגיעה קשה בבריאות של כולם.

אסור לטעות, הגירעון האדיר של מערכת הבריאות הוא לא גזירת גורל, אלא פרי מדיניות ממשלתית ארוכת שנים של הרעבה תקציבית ושחיקה. כעת, על מנת להתמודד עם המצב הפיננסי הקשה של מערכת הבריאות, צריכה הממשלה להגדיל את ההוצאה הלאומית לבריאות. במקביל ראוי שמשרדי האוצר והבריאות בשיתוף עם קופות החולים יקדמו בתוך מערכת הבריאות מנגנון כלכלי מעודכן ומשוכלל. כזה שמתאים למציאות המתפתחת, ומתמודד עם האינטרסים והתמריצים המעוותים הקיימים.

הכותב הוא עו"ד, מומחה למשפט רפואי ומדיניות בריאות, ומרצה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת ת"א ובפקולטות למשפטים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות