לא ראינו כאן רשות הגבלים עסקיים אמיצה ויצירתית - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא ראינו כאן רשות הגבלים עסקיים אמיצה ויצירתית

אנחנו רוצים ריבוי וריב, משום שזוהי הליבה של שוק הרעיונות והדעות כתנאי מוקדם למימושו של ההליך הדמוקרטי

2תגובות
רביב רוקר וברוך קרא בתוכנית "המקור" בערוץ עשר
צילום מסך ערוץ 10

לא היה צריך להיות מומחה לכלכלה כדי לצפות מראש את המיזוג עליו הוכרז באחרונה בין רשת לערוץ עשר - פחות מחצי שנה אחרי הפיצול הגדול והמתוקשר בין רשת לקשת. אתמול אושר המיזוג על ידי רשות ההגבלים העסקיים בלא תנאים.

החלטת הרשות מאכזבת בשל התעלמותה המודעת מאחריותה כלפי מאפיינים הקשורים בשוק התוכן העיתונאי, ובעיקר מהשאלה כיצד החלפת הבעלות תשפיע על ההשקעה בחברת חדשות 10 ועל עצמאותה המקצועית; כלומר, על שידורי החדשות והאקטואליה ועל המשך קיומן של תוכניות כמו "המקור", "לונדון וקירשנבאום" ו"היום שהיה". במקום זאת, בחרה הרשות להיצמד לניתוח כלכלי־טכני של "דוקטרינת החברה הכושלת", משל היה מדובר כאן בניופארם, תנובה או שופרסל.

ניסיון העבר מלמד על חוסר נכונות של רשות ההגבלים לשקול שיקולים הנוגעים למאפיינים הקשורים בתוכן העיתונאי עצמו. בחוק ההגבלים אין התייחסות לכך. אבל, אין זה אומר שהרשות צריכה להתחשב רק בשיקולי תחרות כלכלית כשלעצמה, ולהותיר, כפי שכתבה בהודעה לעיתונות, את "שמירת האינטרסים הציבוריים האחרים" רק לרשויות אחרות. זוהי בריחה מאחריות, שלא לומר הצטנעות מופלגת.

כאשר מאיימים על התחרות בשוק התוכן העיתונאי פוגעים בציבור שלוש פעמים. ראשית, פוגעים במחיר ובכמות, שזו הפגיעה ההגבלית הרגילה; למשל, פגיעה במספר הכתבים וברמת המומחיות הנדרשת מהם, ובמחירי הפרסומות. שנית, יוצרים מכפלת כוח למי שנשאר בתוך השוק - מהסוג שבגללו נחקק במקביל לחוק ההגבלים העסקיים גם חוק הריכוזיות — ללחוץ על פוליטיקאים ורגולטורים.

ולא פחות חשוב, כאשר מדובר בשוק התוכן העיתונאי, קיימת פגיעה פוטנציאלית במגוון הדעות. זאת, משום שתחרות היא אינהרנטית לעצם ההגדרה של שוק זה. התחרות בשוק העיתונות אינה רק מכשיר - ליעילות או למחיר נמוך - אלא היא העניין עצמו. אנחנו רוצים ריבוי וריב, משום שזוהי הליבה של שוק הרעיונות והדעות כתנאי מוקדם למימושו של ההליך הדמוקרטי.

חוק הריכוזיות מלמד שרשות ההגבלים העסקיים נדרשת, ותמשיך להידרש, גם לשיקולים שאינם כלכליים. מן העקרונות הקבועים בחוק ומרוחו, אפשר ללמוד שלרשות ההגבלים יש תפקיד עקרוני בכל אחד משלושת סוגי הפגיעות, כתוצאה מליקויי תחרות בשוק התוכן העיתונאי. נדרשו פה פשוט פרשנות יצירתית לצד אומץ מוסדי, שלצערנו לא באו לידי ביטוי בהחלטה.

הסכם המיזוג עצמו ביקש למנוע פגיעה בעצמאות חברת החדשות, באמצעות הקביעה כי בדירקטוריון של חברת החדשות הממוזגת לא יישבו בעלי מניות או נציגיהם, אלא אנשי מקצוע בלבד. מהודעת הרשות לא עלה כי בכוונתה בכלל להתעקש על תנאי זה, שהוא כשלעצמו בלתי מספיק אם נזכרים בניסיון העבר המלמד על השאיפה של בעלים בשוק התקשורת בישראל להשפיע על התוכן ולהטות סיקור באמצעי תקשורת שבשליטתם.

במקרה הספציפי של מיזוג רשת וערוץ 10, מעבר להתחייבות למנות לדירקטוריון רק אנשי תוכן וניהול - היה צורך לחייב, לפחות לפרק זמן מסוים, שמירה על היקף ההשקעה בחברת חדשות 10; לקבוע ערובות משמעותיות לעצמאות הדירקטוריון, גם מעבר לקבוע בחוק הרשות השנייה; ולא לסמוך רק על כוחה המפקח של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, הנחלש והולך בשנים האחרונות.

המיזוג הנוכחי לא יהיה האחרון שיובא לפתחה של רשות ההגבלים. ככל שרגולציית הטלוויזיה תיחלש וככל שתעמיק הריכוזיות בשוק הדיגיטל, תידרש הרשות ליישם עקרונות אלה גם בעתיד. חבל שהרשות לא פעלה כבר כעת בכיוון זה.

במיזוג בין ערוץ 10 לרשת 13 יש הזדמנות. הוא יחייב את צופי רשת להתרגל לחברת החדשות של ערוץ 10, שיש לה דנ"א שונה מזה של חברת החדשות - ולכן חשיבותה לתחרות אדירה. השאלה כיצד להבטיח שהמיזוג ישמר תחרות בין שתי חברות חדשות חזקות אך שונות, ולא יהיה כזה שיהפוך את מהדורת הערב בערוץ החדש להעתק דהוי ודל רייטינג של השכנה מערוץ 12, לא נמצאת בהחלטתה של הרשות - שבחרה להטיל את האחריות על אחרים.

ד"ר אלטשולר היא עמיתה בכירה וראש התוכנית לרפורמות במדיה במכון הישראלי לדמוקרטיה; ד"ר וינר הוא חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות