כשצריך לשלם מסים, הלהט"בים פתאום שווי זכויות

חברי מפלגות הבית היהודי, ש"ס ויהדות התורה הביעו התנגדויות שונות למתן זכויות שוות לאנשי קהילת הלהט"ב ■ אך ככל שזה נוגע לכספם של אנשי הלהט"ב, אין שום בעיה לקחת אותו ולעשות בו שימוש ממשלתי - לטובת הציבור אותו מפלגות אלה משרתות

אבשלום אדם
אבשלום אדם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מחאת הקהילה הגאה ת"א
אבשלום אדם
אבשלום אדם

חוק הפונדקאות הוציא את השד ההומואי מהבקבוק, ואיתו את הגברים החד־מיניים. בפזיזות, בשבוע אחד, שינה ראש הממשלה בנימין נתניהו את המדיניות הציבורית, ומתמיכה בשוויון בפונדקאות — עבר להתנגדות.

נתניהו לא שיער כי חוק הפונדקאות יחולל מהומה. הרי דברים גדולים מאלה לא גרמו לציבור למחות או לקום מהכורסה — סירוס בית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים, מינוי שופטים מטעם שרת המשפטים שלו, מבצעים של מכירת חיסול לזכויות האדם, פגיעה בקיצבת קשישים נזקקים, ואישור חוק המבטיח מתן פטור לקבלת מיליונים עבורו כאדם פרטי מכספי משלמי המסים.

ללא התנגדות, מוכן בנימין נתניהו לקבל לכיסו הפרטי את כספי המסים של ההומוסקסואלים. מס ההכנסה, אגב, לא עושה אפליה בין זוגות נשואים או ידועים בציבור על רקע נטייה מינית. במשך שנים, ההכרה של רשויות המס היתה מעל ומעבר למצופה — גברים בני זוג מאותו מין הוקלדו בדיווח כגבר וכאישה, וקיבלו חצי נקודת זכות עבור הגבר השני מבין שני בני הזוג, שהוגדר כאישה.

הרגשה נוחה יש גם בכיסים של אגודת ישראל, ש"ס והבית היהודי. אין להם בעיה לקבל מיליארדים מכספי המסים של מחללי שבת והומוסקסואלים. מקורם של כספי המס הוא שכרם מעבודה חוקית. רוב ההומוסקסואלים הם שכירים שומרי חוק, הם אינם חיים על חשבון גמ"ח ואינם מקבלי קצבה או כספים יחודיים מהמדינה. לעתים הם יודעים לדרוש את הזכויות המגיעות להם.

ב–1994 עובד אל על בשם יונתן דנילוביץ' דרש זכויות שוות לבן זוגו, בכל הנוגע להטבות לבני זוג של עובדים. חברת אל על התנגדה למתן ההטבה, וניסתה לשמר את האפלייה על רקע נטייתו המינית. אך בערעור האחרון שהגישה, היא הפסידה. בית המשפט העליון קבע באותו מקרה כי אפליה על רקע נטייה מינית היא פסולה.

לא רק נאורות בית המשפט עמדה לצד ההומוסקסואלים; שני גורמים אחרים שיחקו תפקיד מרכזי: כניסתן לישראל של חקיקה ונורמות של תרבות עבודה מחו"ל. בשנות ה–80 חזר דב פרוהמן מקליפורניה כדי לייסד בירושלים את אינטל ישראל, ועם הטכנולוגיה החדשה הביא גם סל ערכים השונה מזה של העסקים הישראלים. בעזרת אילן משולם, הצליחו השניים לבנות תרבות ארגונית תומכת אתיקה, שהוגנות, הגינות ושוויון היו נר לרגליה. בתרבות זאת יש איסור מפורש לפגוע בכל צורה שהיא באדם על רקע מוצאו או נטייתו המינית, ומתן ההטבות לעובדים נעשה באופן שווה. בעקבות אינטל הגיעו לישראל חברות גלובליות אחרות, ואיתן תרבות עסקים דומה.

המאה ה–21 ממחישה את תלותה של המדינה בשוקים הגלובליים ואת הדרישה לעמוד בסטנדרטים ובחקיקה בינלאומיים. כך חדרו לישראל שינויים בחקיקה — כמו שינוי חוקי הממשל התאגידי — מהם נגזרו דרישות אתיות, הכוללות גם שיויון ואת כבוד האדם כערכים מחייבים. אף שהדיפוזיה מהעולם הגלובלי למרחב המקומי היא חלקית ואיטית, היא מכתיבה כעת את סדר היום של הקהילה העסקית ושל הרגולטורים המזהים את הזיקה בין ערכים ואתיקה לבין יכולת ההישרדות בעולם הכלכלי של המדינות המפותחות.

ברור כי חוק הפונדקאות, בלבושו הנוכחי, אינו הולם את השינויים התרבותיים, החברתיים והמשפטיים שהתרחשו בישראל. מעבר לכך, הוא סותר את עיקרון שלטון החוק שעומד בבסיס הדמוקרטיה. העיקרון קובע שכולם שווים בפני החוק וכולם כפופים לו; גם החוק עצמו לא יכול להיות כזה המפלה מטעמים של גזע, מין, נטייה מינית, דת או לשון.

חוק הפונדקאות מאיים על מרקם החיים של ציבור גדול, שאינו שואף לעשות פניית פרסה מתרבות של קבלת ההומוסקסואלים כאזרחים שווי ערך בחברה.

ד"ר אדם הוא מרצה במחלקה למינהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת בן גוריון

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker