רעידת אדמה תשחרר את כל החומרים המסוכנים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רעידת אדמה תשחרר את כל החומרים המסוכנים

הריכוז הגבוה של מפעלים מזהמים במפרץ חיפה מגדיל את הסיכון, ואין סיבה שהתושבים או העובדים ייקחו אותו על עצמם

2תגובות
מפרץ חיפה. כל ענף הפטרוכימיה של מדינת ישראל מרוכז במרחב חיפה
רמי שלוש

7,000 הרוגים, 170 אלף מחוסרי דיור, עשרות אלפי פצועים ולכודים — זו לא גזרת גורל, זה תרחיש שלא חייב להתקיים.

דו"ח מבקר המדינה שפורסם באחרונה על המוכנות לרעידת אדמה לא באמת הפתיע מישהו. שנים שרבים מתריעים כאן מפני הסכנות הטמונות למדינת ישראל במקרה של רעש אדמה גדול, והדו"ח אף הקדיש חלק שלם להשלכות במפרץ חיפה.

השאלה היא לא אם תקרה רעידת אדמה בדרגת עוצמה הגבוהה מ–8 בסולם ריכטר, אלא מתי. מסתבר שרעידות כאלה פוקדות את אזורנו הרגיש אחת ל–90 שנה בממוצע, כשהאחרונה היתה ב–1927. חישוב מהיר יראה שהרעידה הבאה עתידה לקרות, במקרה הטוב, בשנתיים־שלוש הקרובות.

בשבועות האחרונים היו מעל 50 רעידות באזור טבריה והכנרת. אז מה עושים עכשיו? איך דואגים לכך שתרחיש האימים לא יתממש? בשתי מלים: הקצאת משאבים. ובקצת יותר מלים: כבר בדו"ח שפיר, שיצא לפני עשור, הוצג הצורך המיידי בבחירת גוף המסוגל להסתכל על המציאות בראייה רחבה, שיהיה מסוגל להפעיל שיקולי עלות־תועלת בהתחשב בהליכי תכנון עמוקים של תשתיות המדינה, שיעניק סמכות ואמצעי אכיפה לאנשי המקצוע.

רגע לפני שמחליטים לקחת את כל התקציב ולחלק אותו בין מבני ציבור, בתי החולים או דירות של מעוטי יכולת, אני מציע לבחון את חיזוק המבנים והצנרות של החברות הממשלתיות, של חברת נמלי ישראל וכן של החברות הפרטיות שבאחזקתן מערך הולכה, אחסנה או טיפול בחומרים מסוכנים בקרבת אוכלוסייה — כפי שקורה, למשל, במרחב חיפה. אם מבנה או תשתית כזאת יקרסו, בית החולים שיעמוד על כנו יקרוס מכמות הנזקקים לטיפול.

כשזה מגיע לכיסוי של נזקי תאונות דרכים, החוק מחייב בעלי רכבים פרטיים להחזיק ביטוח חובה. כשזה מגיע לרעידות אדמה, המדינה חייבת להעמיד בראש סדר העדיפויות את הדרישה ממפעלים פרטיים לעמוד בתקני רעידות אדמה. זה ביטוח החובה שלנו. ומי שאין לו? לא עובר "טסט", לא מקבל רישיון עסק, ויצטרך להיסגר.

ואם כבר ניהול סיכונים וביטוח, אנחנו רואים שכשזה מגיע לתשתיות חיוניות, כמעט כל הביצים נמצאות — בניגוד לכל היגיון — באותו הסל.

כל הפטרוכימיה של מדינת ישראל נמצאת במרחב חיפה: מזיקוק נפט ומוצריו עד חומרי גלם לתעשיית הפלסטיק, דשנים, דבק מגע, נוזל שמשות לרכב ועוד. הריכוז הגבוה מגדיל את הסיכון, ואין סיבה שהתושבים או העובדים ייקחו אותו על עצמם. אנחנו אוהבים לחשוב שכל התעשיות האלה הכרחיות לנו, אבל אולי אנחנו יכולים לוותר על חלק מהן?

בכל אופן, בין אם מדובר בפינוי תשתיות או מיגון ראוי — המצב הנתון לא יכול להימשך. סדר הדברים צריך להיות שמי שראוי להישאר, מבחינת עמידתו בתנאי השמירה על הבריאות התושבים, הגנה על הסביבה וההתאמה לצרכים העתידיים של המשק, יישאר ויקבל תוכנית התמגנות. מי שלא יעמוד בכך יפונה או ייסגר.

תסריט האימים מחכה לנו מעבר לפינה — אבל הוא מציאות שניתן לשנותה.

הכותב הוא פעיל בתנועת מגמה ירוקה במאבק נגד התעשייה המזהמת במפרץ חיפה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות