ככה לא מתכוננים לרעידות אדמה - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ככה לא מתכוננים לרעידות אדמה

רעידות האדמה האחרונות העלו שוב את נושא חיזוק המבנים בישראל ■ אולם הדרך הארוכה והקשה שצריכים לעבור יזמים כדי לחזק מבנה בדרך של התחדשות עירונית מעיבים על הסיכויים להרים פרויקט חיזוק רחב

4תגובות
עבודות תמ"א 38 ברעננה רחוב ברנר
עזרא לוי

בעקבות רעידות האדמה שפקדו את ישראל באחרונה, עלתה על סדר היום הציבורי שאלת חיזוק מבנים במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית (תמ"א 38, תמ"א 38/2, פינוי־בינוי). מרבית תשומת הלב התמקדה בשאלה של חיזוק מבנים בפריפריה, ובעובדה שרוב הפרויקטים האמורים מתמקדים במרכז.

אלא שגם כשמדובר בפרויקטים של התחדשות עירונית באזורים מבוקשים, הטומנים בחובם רווח כלכלי עתידי נאה, ולפיכך אמורים לשרת הן את האינטרס הציבורי הכולל והן את האינטרס הפרטי של היזמים, התמונה איננה ורודה כלל וכלל.

באחרונה פורסם כי משרד האוצר הפיץ להערות משרדי הממשלה תזכיר חוק, ובו תיקונים משמעותיים בחוק התכנון והבנייה. על פי הפרסומים, התיקונים המוצעים מבקשים לעודד יזמים ורשויות מקומיות לתעדף פרויקטים של התחדשות עירונית במסלול של הריסה ובנייה מחדש. התיקונים המוצעים מבקשים גם לתגבר את ההטבות הכלכליות ליזמים הרבים בתחום ההתחדשות העירונית, מתוך מטרה ברורה לקדם ולהאיץ את תהליכי ההתחדשות העירונית, שנדמה, ש"קפאו" על עומדם בשנה החולפת.

כך לדוגמה, על פי אחד התיקונים המוצעים, לכל ועדה מקומית לתכנון ובנייה תוקנה סמכות לאשר תוכנית מפורטת לחיזוק מבנים בפרויקטים של הריסה ובנייה מחדש (תמ"א 38/2) — סמכות המוקנית כיום לוועדות מחוזיות בלבד.

התיקונים המוצעים מבורכים, ואולם הם אינם מספקים, משום שהנושאים הכואבים באמת, בתחום החסמים הביורוקרטיים בוועדות התכנון המקומיות, שוב הוזנחו. כך למשל, לא הוצג פתרון כלשהו לזמני התגובה האיטיים ולהליכים המסורבלים הכרוכים בטיפול בבקשות להיתרי בנייה או בבקשות מתוקנות להיתרי בנייה; לא הוצג פתרון שיקל ולו במעט על הדרישות הדרקוניות של ועדות התכנון מהיזמים כתנאי למתן היתרי בנייה; לא הוצג מתווה ראוי להסדרת חוסר הסנכרון בין גורמי התכנון השונים עם רשויות "חיצוניות", כגון רשות כיבוי והצלה, תאגידי מים, ועוד ועוד.

האינטרס הלאומי העומד ביסודם של התיקונים הרבים בחוק התכנון והבנייה, שמטרתם תעדוף פרויקטים של התחדשות עירונית ויצירת מנגנוני תגמול והטבות כלכליות ליזמים, מצדיק, אפילו מחייב, מציאת פתרונות מיידיים לחסמים ביורוקרטיים אלה, שמעכבים, באופן טראגי כמעט, את מרבית הפרויקטים העירוניים.

כך לדוגמה, קבלת היתר בנייה לפרויקט של התחדשות עירונית במסלול של הריסה ובנייה מחדש אורכת לא פחות מ–24 חודשים, ובמקרים קשים יותר, לא פחות מ–36 חודשים. מדובר בפרקי זמן בלתי סבירים בכל קנה מידה.

גם לאחר קבלת היתר בנייה, עסוק היזם כמעט כל משך חיי הפרויקט במלחמות יומיומיות מול פקידי התכנון. המלחמות המתישות, המעייפות והמתסכלות, איטיות קבלת ההחלטות והגורמים הרבים מולם צריך היזם להתעמת, מייצרים מציאות שבה ביצוע פרויקט כזה הופך למלחמתו הפרטית של היזם. זאת, במקום שכל גורמי התכנון יתגייסו — כחלק מאותו אינטרס לאומי — לטובת המרצת פרויקטים של התחדשות עירונית.

אחד הפתרונות האפשריים למציאות האמורה הינו הקמת מינהלות ספציפיות לצד מוסדות התכנון, שכל ייעודן והתמחותן הוא פרויקטים של התחדשות עירונית. מינהלות כאלו יכולות היו לקצר פלאים את זמני התגובה של הרשויות בפרויקטים כאלה. ואולם לשם כך נדרשת חקיקה ספציפית, שתאפשר את הגדלת התקנים הקיימים, וכמובן תקציב מתאים.

פתרון אפשרי נוסף הוא הקמתו של שירות ממשלתי מקוון, נגיש ושקוף, שיכלול את כל מסד הנתונים הנדרש ליזמים על מנת לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית (מידע על היתרים ורישיונות מכל האזורים בישראל, תשובות לשאלות נפוצות, הגשת בקשות מקוונות ועוד). שירות מקוון כזה (כדוגמת השירות המוצלח שהופעל בקנדה במאות רשויות מקומיות), יוכל לספק מרכיב משלים חשוב לרפורמות המתוכננות כיום להאצת תהליך הרישוי, ויעלה בקנה אחד גם עם יוזמות ממשל זמין וישראל דיגיטלית, הכוללות מעבר לכיוון של שירותים ממשלתיים אלקטרוניים.

הכותבים הם שותפים במשרד שיפמן, ספיר שטורם ושות', המתמחה בדיני מקרקעין, התחדשות עירונית ומשפט מסחרי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות