ברעידת אדמה, הראשונים שיעזרו לכם יהיו השכנים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ברעידת אדמה, הראשונים שיעזרו לכם יהיו השכנים

ברגעים הראשונים, בתוך הקושי והאי־ודאות, צפויים להופיע גילויי אחווה ודאגה לזולת ■ כאן טמונה המוכנות האמיתית

3תגובות
תרגיל רעידת אדמה ברמב"ם
רמי שלוש

ביום השריפה בחיפה, בנובמבר 2016, בתחילתה ממש, כשענני העשן השחור החלו מיתמרים מעל האזור שבו נמצא גן הילדים שבו בני לומד, היה ברור כי יש להגיע אל הגן ולאסוף את הילדים. עומסי התנועה מנעו ממני להגיע אל הגן במהירות, ולאחר שאחת האמהות הציעה בקבוצת הוואטסאפ של הגן לחלץ משם ילדים, נפגשתי בזכותה עם בני שהיה רגוע לחלוטין. פועלה האמיץ של האם - הבלתי מובן מאליו - ממחיש ביתר שאת את חשיבותם של הקשרים החברתיים וכוחה של הקהילה בהתמודדות עם מצב חירום.

סדרת רעידות האדמה (בעוצמה חלשה־בינונית) באזור הצפון החודש מהווה תזכורת לחשיבות המוכנות וההתמודדות בחירום בשני מישורים מרכזיים: המערכות הלאומיות והאזרחים. ברמה הלאומית, הוגדרה מסגרת היערכות לקראת רעידת אדמה הרסנית המבוססת על תרחיש ייחוס המפרט את רמות הסיכון באזורים שונים בישראל, כולל עבור מבני ציבור (בתי חולים ובתי ספר) והרשויות המקומיות.

ברור כי הדרך אל מוכנות ברמה הלאומית עוד ארוכה מאוד, על אף ניסיונות לקדם חיזוקי מבנים באמצעות תוכניות לאומיות כגון פינוי־בינוי ותמ"א 38. עם זאת, גם לאזרחים ולקהילות יש חלק משמעותי במוכנות לחירום, ולרעידות אדמה בפרט, ויש צורך להתייחס לכך.

מבחינת האזרח, מוכנות למצבי חירום הינה מושג חמקמק. בתקופות שגרה רמת הקשב של הציבור לסיכונים פוטנציאליים שונים נמוכה באופן טבעי. קשה לדמיין אירוע הזורע הרס וחורבן כאשר היומיום רווי בהתמודדויות שגרתיות, ואירועים "שוברי שגרה" - לטוב ולרע - ברמה האישית מהווים את עיקר העיסוק היומיומי: בעבודה, בטיפול בבני משפחה, בבחירת יעד לחופשה. בנוסף, אירועי חירום נתפשים כרחוקים ("לי זה לא יקרה"), היכולת להתמודד נתפשת כגבוהה ("יהיה בסדר", "נעבור את הגשר כשנגיע אליו") או שהשליטה במצב נמוכה ולכן אין טעם להשקיע בהערכות ("מה שיהיה יהיה").

כמו כן, הניסיון, לצערנו הרב, בהתמודדות עם מצבי חירום שונים, בעיקר בחיפה, כנפילות הטילים במלחמת לבנון השנייה, השריפה בכרמל (2010) והשריפות בנובמבר 2016 מביא למודעות גבוהה יותר לסיכונים, אך לא בהכרח למוכנות בפועל. לאור זאת, על אף שרמת הסיכון הנתפש גבוהה, אזרחים אינם נוטים להתכונן לחירום באופן מעשי. יתרה מזאת, ככל שארגוני החירום נתפשים כמוכנים יותר - מבצעים תרגולים שבהם משתתפת האוכלוסייה, מפרסמים כי נרכש ציוד וכו' - כך האזרחים נוטים להתכונן פחות שכן רווחת התפישה כי "בעת הצורך, ארגוני החירום יטפלו בי".

כאן מתעוררת הבעיה האמיתית - בעת אירוע חירום רחב היקף, כרעידת אדמה הרסנית - סיועם המיידי של ארגוני ההצלה עלול להיות מוגבל. הנגישות לאתרי הרס שונים עלולה להתעכב בשעות ואף ימים. הסיוע המיידי יינתן בידי גורמים מקומיים, כשכנים, מורים, בעלי עסקים באזור, ועל בסיס אמצעים ומשאבים זמינים בקהילה - מרפאות מקומיות, רכבים פרטיים ומוסדות שלא ניזוקו.

מכאן עולה חשיבות המשפחה והקהילה שבאה לידי ביטוי בעזרה הדדית, מיידית ומותאמת לצרכים של האוכלוסייה באזור הנפגע. שכנים יידעו לבדוק האם הדיירת המבוגרת באחת הקומות זקוקה לעזרה - ויגיעו אליה, הורים לילדי גן בשכונה יעבירו מידע אודות מצב הילדים באמצעות קבוצות וואטסאפ משותפות. יושב ראש ועד הבית יסגור את ברז הגז הראשי. ברגעים הראשונים, בתוך הקושי והאי־ודאות, צפויים להופיע גילויי אחווה ודאגה לזולת. כאן טמונה המוכנות האמיתית והמשמעותית.

הכרת הנחיות ההתגוננות במצבי חירום שונים, שיח משפחתי אודות התפקוד בחירום (מי אוסף את הילדים? איפה נפגשים כאשר אין תקשורת?), יכולת להעניק סיוע רפואי ראשוני, היכרות עם המשאבים הקהילתיים (ועד השכונה, המתנ"ס, חנויות ושירותים מקומיים) וחיזוק הקשרים החברתיים, כל אלו הן פעולות מוכנות שיאפשרו את התפקוד המיידי, של לפחות חלק מהגורמים באזור הנפגע, כדי לתת סיוע חיוני ואף מציל חיים, עד להגעת כוחות ההצלה. המשאבים החיוניים ביותר, הם קודם כל, האנשים שסביבנו.

הכותבת היא מנהלת המכון לרגולציה של מצבי חירום ואסון במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, והמרכזת האקדמית של התוכנית לתואר שני בהתמודדות עם מצבי חירום באוניברסיטת חיפה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות