היעד הבא של ישראל: אימפקט ניישן

הרעיון של יזמות האיפקט פשוט: לחבר בין העולם העסקי לחברתי - באופן משמעותי ומשתלם לשני הצדדים

אלי בוך
אלי בוך
הרצאה באוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת חיפה. הסטודנטים ירוויחו מניסיונם העסקי של מנהלים בכירים צילום: דורון גולן / ג'יני
אלי בוך
אלי בוך

תפקיד הפילנתרופיה היה מאז ומתמיד לזהות מהלכים שיכטלים לחולל שינוי משמעותי ולבנות תשתיות מתאימות לכך. הברון אדמונד דה רוטשילד, הנדיב הידוע, עשה זאת לראשונה כשנחשף לחלוצים בעלייה הראשונה. תמיכתו במשאבים ובידע יצרה את התשתית שעליה הוקמה המדינה. המשפחה המשיכה בהשקעה את דרכו עם הקמת קרן אדמונד דה רוטשילד, היוצרת תשתיות לקידום ההשכלה הגבוהה, בעיקר בקרב אוכלוסיות מוחלשות. כיום, הקרן משקיעה בתשתיות ליזמות אימפקט בישראל, מתוך רצון להביא משאבים חדשים וידע שיסייעו לפתור בעיות חברתיות משמעותיות.

מטרתה של יזמות האימפקט היא שורת רווח כפולה־משולשת — כלומר, תשואה כלכלית לצד השפעה חברתית וסביבתית חיובית. הרעיון פשוט: עלינו ליזום חיבור עמוק בין העולם העסקי לעולם החברתי, באופן משמעותי ומשתלם לשני הצדדים, אם ברצוננו למצוא פתרונות חדשים לבעיות המטרידות את כולנו — החל בצורך בחקלאות בת־קיימא, דרך אנרגיה מתחדשת וכלה בגישה לשירותים בסיסיים נגישים במחיר הוגן, לרבות דיור, בריאות וחינוך.

ואולם, בעוד יותר מ–5 מיליארד דולר הוזרמו לסטארט־אפים בישראל ב–2017, רק כ–250 מיליון דולר מהם הושקעו בסטארט־אפים חברתיים. אין זה פלא שעל פי ההערכות, רק 4% מהסטארט־אפים הישראליים מודדים עצמם בהתאם להשפעה החברתית והסביבתית שלהם — ולא רק לרווח כלכלי. כדי שהמגמה תשתנה, תפקיד הפילנתרופיה הוא ליצור את התשתיות עבור האקוסיסטם המתפתח. עלינו לצמצם את הפער בין הסטארט־אפ ניישן לאימפקט ניישן: יש בישראל מיזמים טכנולוגיים מהשורה הראשונה עם סיפורי הצלחה מסחררים — ולכן אין סיבה שלא נהיה חלק ממהפכת יזמות האימפקט הגלובלית.

הצעד הראשון של קרן אדמונד דה רוטשילד בעולם העסקי־חברתי היה האג"ח החברתית הראשונה לצמצום נשירה בהשכלה הגבוהה. משקיעים תומכים כלכלית בתוכנית לצמצום הנשירה ומכיוון שהאוניברסיטאות מתוגמלות עבור כל סטודנט שמסיים את לימודיו — הכסף חוזר למשקיעים. כלומר, לאג"ח החברתית יש תשואה כלכלית ומטרה חברתית מכוונת ומדידה — אנחנו יכולים למדוד את שיעור נשירת הסטודנטים, שהצלחנו לצמצם בסופו של דבר.

תוכנית להשלמת מענקים שהוקמה ביוזמת הקרן מבוססת על מיליון דולר תמורת מיליון דולר חדשים, המיועדים לחברות וארגונים שמבקשים לבנות תשתיות שישמשו לפיתוח ולחיזוק מיזמי אימפקט. ארגונים אלה כוללים תוכניות האצה ואינקובטורים למיזמים מתחום האימפקט, בנייה של אג"ח חברתית ויצירת מתודולוגיות למימון מיקרו־פיננסי. מדינת ישראל נהפכה לסטארט־אפ ניישן בזכות התשתיות שהוקמו ואיפשרו זאת. אנחנו צופים את אותו עתיד גם בתחום האימפקט. ישראל יכולה וצריכה להפוך למדינה שמובילה את יזמות האימפקט בעולם — ולהיות אימפקט ניישן.

הכותב הוא מנהל פילנתרופיה, קרן אדמונד דה רוטשילד

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ