משרד התיירות נכשל - היעד של 5 מיליון תיירים הצטמק ל-3.6 מיליון - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משרד התיירות נכשל - היעד של 5 מיליון תיירים הצטמק ל-3.6 מיליון

רצוי לפרק את משרד התיירות בהקדם, ולהקים במקומו רשות לאומית לתיירות, כפי שמקובל במדינות המפותחות

24תגובות
מיני ישראל
יעקב סהר / לע"מ

הטענה כי ישראל רחוקה מאוד ממיצוי הפוטנציאל התיירותי שלה נשמעה לא פעם בעשורים האחרונים. כך למשל, דו"ח של ארנסט אנד יאנג מ2006– קבע כי לישראל יש פוטנציאל להביא 17.9 מיליון תיירים בשנה, ומנכ"ל אל על לשעבר עמוס שפירא גרס ב-2018 שכל מספר שנמוך מ-15 מיליון תיירים, לא יכול להיחשב כהישג. תובנות אלו מטילות צל כבד על ההישגים התיירותיים של ישראל בשנים האחרונות.

משרד התיירות קבע ב–2012 כי היעד שלו ל–2015 הוא 5 מיליון תיירים. באף אחת מהשנים האחרונות לא היינו קרובים להשגת היעד, אך זה לא הפריע למשרד התיירות לפאר ולהלל מעל כל במה אפשרית את בואם של 3.6 מיליון תיירים ב–2017. זאת, חרף העובדה ש–900 אלף מהם הגיעו כדי לבקר משפחה וחברים, ורובם המכריע כלל לא השתכנו בשירותי הארחה מסודרים כמו מלונות.

מספר התיירים הנכנסים לישראל במיליונים

בנסיבות אלה ברור כי ההישגים הכמותיים של משרד התיירות כלל לא מניחים את הדעת. קל וחומר לאור ההשלכות של מדיניות השמים הפתוחים על מחירי הטיסות, ולנוכח המשאבים הנוספים, שבעבר תעשיית התיירות מעולם לא זכתה להם. לעומת סוף שנות ה–80 ותחילת שנות ה–90, תקציב התיירות בשנים האחרונות גבוה ביותר מפי עשרה.

זאת ועוד, משך השהות של התיירים בעשורים האחרונים הצטמצם משמעותית בהשוואה לעשורים הראשונים לקיום המדינה, וניתן להסביר זאת על רקע ההתמקדות הברורה של משרד התיירות בעידוד הקמת מלונות יוקרה. ב–1970 חציון מספר ימי השהייה היה 16, לעומת ממוצע שהות של 8 ימים בלבד ב–2017. ברור לכל, שתייר שמוציא 100 דולר ביום ב–16 ימים, עדיף על תייר שמבזבז 150 דולר ביום ב–8 ימים.

בנוסף, השוואה בין מספר התיירים שביקרו בשנים האחרונות במדינות OECD למספר התיירים שביקרו בישראל מראה שישראל נמצאת באופן קבוע בתחתית הרשימה. לשם דוגמה, ב–2010, 2012 ו-2014 דורגהישרל במקום 28 מתוך 34 מדינות, וב–2016 במקום 31 מתוך 35 מדינות.

כך או אחרת, המטרה העיקרית של משרד התיירות בעשורים האחרונים צריכה היתה להיות יצירת מגוון רחב מאוד של שירותי הארחה במחירים נוחים, בדומה למגמות הרווחות בענף התיירות העולמי. מהלך כזה היה מאפשר לכוחות השוק לעשות את שלהם, ולקדם דרמטית את תנועת התיירות הנכנסת לישראל.

משרד התיירות כשל בכך כמעט לחלוטין, ולכן רצוי לפרקו בהקדם, ולהקים במקומו רשות לאומית לתיירות, שהולמת הרבה יותר את המגמות הארגוניות במדינות המפותחות. ישראל היא המדינה המפותחת היחידה בעולם שלא קיים בה ארגון תיירות ארצי או אזורי משמעותי, שמטרתו לקדם תיירות נכנסת, תוך דגש על נושאים חשובים כמו שיווק ופיתוח שירותי הארחה. אם המדינות המפותחות הגיעו להישגים חסרי תקדים בתחום התיירות בעזרת מבנים ארגוניים מסוימים, מדוע עלינו לפעול בצורה שונה כל כך? לא ניתן לפסול את ההנחה שבמהלך העשורים האחרונים נבעה הגישה השונה מאינטרסים פוליטיים ומשיקולים אישיים של מקבלי ההחלטות.

כשבוחנים את מספרי התיירים שביקרו ב–35 המדינות החברות ב–OECD, מגלים ש–21 מדינות כבר הספיקו לחצות את רף 10 מיליון התיירים בשנה. נתונים אלה מבהירים שכי על ישראל להפסיק לחשוב במונחים של 4 או 5 מיליון תיירים בשנה. בהתאם לחזונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מ–2013, על המערכת הפוליטית לגבש בהקדם תוכנית־על אסטרטגית ארוכת טווח, שמטרתה הראשונית תהיה להביא לישראל 10 מיליון תיירים מדי שנה בתוך עשור.

ד"ר מיכאל ברקת הוא חוקר תיירות ופוליטיקה, ועוזר מחקר באוניברסיטה העברית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות