הרכב האוטונומי יעלה על הכביש רק ב-2040. אולי - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרכב האוטונומי יעלה על הכביש רק ב-2040. אולי

כמו בתחומים רבים של הנגשת טכנולוגיה מתקדמת לציבור, קיים הבדל מהותי בין ניסויי מעבדה לבין שימוש ציבורי

25תגובות
תאונה שבה היתה מעורבת מכונית אוטונומית של אובר
/אי־פי

חברות ההיי־טק והרכב מבטיחות לנו כבר כמה שנים שעד 2020 כלי רכב אוטונומיים יתחילו לנסוע בכבישי הארץ, ושמדינת ישראל תהפוך לבירת כלי הרכב האוטונומיים בעולם. כשבוחנים את היתרונות הרבים שקיימים במעבר לכלי הרכב החדשים, ניתן למנות הפחתה במספר תאונות הדרכים, חיסכון בדלק ויעילות הזמנים — משום שנוכל לתכנן טוב יותר את זמני ההגעה שלנו ליעד. אך למרות התחזיות האופטימיות, לא ניתן להתעלם מכמה מרכיבים, המאיימים לעכב את כניסתם של כלי הרכב האוטונומיים לחיינו בצורה משמעותית.

לדעתי, כלי רכב אוטונומיים לא יגיעו לכבישי ישראל עד 2020 וגם לא בסמוך לכך.

ראשית, תשתיות הכבישים בישראל אינן מותאמות לכלי רכב אוטונומיים. גם התמרורים והסימונים, שאליהם אנו מגיבים במהלך נסיעה, אינם מותאמים לצילום ופענוח על ידי המצלמה של הרכב האוטונומי. בנוסף, שילוב של שני סוגי כלי הרכב במקביל הוא מורכב ומסוכן, שכן כל אחד מהצדדים לא יודע לחזות את התנהגות הצד השני — כלי רכב אוטונומיים לא יכולים לחזות את התנהגותו של נהג אנושי בכביש ולהיפך. תידרש הכנה מיוחדת למצב "היברידי" זה.

שנית, תנאי מזג האוויר עלולים, גם הם, להשפיע על מערכות כלי הרכב החדשים ואין לדעת כיצד יעבדו הרכבים בתנאים קיצוניים (שלג או ברד כבדים). אף שתנאים אלה נחשבים לנדירים במדינתנו, אין לזלזל בעוצמתם. כבר כיום בעת גשמים כבדים הכבישים מוצפים ומתרחשים שיבושי תנועה רבים. רכבים אוטונומיים יתקשו להתנהל בתנאי דרך שאינם אידיאליים.

שלישית, כלי הרכב האוטונומיים לא יזדקקו לנהג אך הם יזדקקו לחיבור רציף ויציב של אינטרנט, ובעוד שתעשיות רבות משקיעות מיליארדי דולרים כדי להגן על עצמם ממתקפות סייבר, אין עדיין מענה על הנושא מצד יצרניות הרכבים. לפני כשלוש שנים, צוות של מומחים הצליח לחדור לרשת הרכב האוטונומי למחצה של ג'יפ צ'ירוקי והצליח לקטוע את שידור האינטרנט אליו. ניתן להניח כי מערכת האבטחה של הצ'ירוקי השתפרה באופן ניכר מאז, אך עדיין, ההגנה אינה מספקה. איום כזה יכול לבוא לידי ביטוי בחשיפת מידע אישי על התנהגות הנהג, בשיבוש מערכות הרכב או אפילו בשינוי מסלול הנסיעה בעת הנסיעה.

לבסוף, הרגולציה בתחום כלי הרכב האוטונומיים עדיין בחיתוליה. יש להניח שהיצרן יהיה שותף מרכזי באחריות הביטוחית. קשה לראות כיצד חברות הביטוח יתנהלו מול יצרניות הרכבים. אפילו בארה"ב עדיין לא התקבלו הנחיות רשמיות להסדרת התחום בצורה רחבה, בעיקר משום שכלי הרכב לא עלו עדיין על הכבישים. מכאן שאחריות היצרן חייבת להיות מוסדרת ברגולציה. רק באחרונה דווח כי ארה"ב ובריטניה מתקדמות בניסיונותיהם להסדרת התחום, אך עדיין קיים בלבול והנושא רחוק מלהסתיים.

גם בישראל הסדרת החוקים הרלוונטיים מתקדמת לאיטה, ורוב החוקים נוגעים לניסויים ולא לרגע האמת בו יעלו כלי רכב עצמאיים על הכביש וכראייה — קטע הדרך שנפתח לפני כחצי שנה לניסויים אוטונומיים בין כביש החוף לבין נתיבי איילון.

לסיכום, כמו בתחומים רבים של הנגשת טכנולוגיה מתקדמת לציבור, קיים הבדל מהותי בין ניסויי מעבדה לבין שימוש ציבורי. יש צורך בניהול רב־מערכתי ולא רק של יצרניות הרכבים וחברת הטכנולוגיה, שיאפשר התקדמות לכלי הרכב האוטונומיים. ישראל מוכרחה להוביל את המהפכה בכל ההיבטים — כבישים, תמרורים, אבטחת מידע, חוקים ותקנות, יצירת מסלולים להכשרת הציבור — אחרת כלי הרכב האוטונומיים יתקיימו רק בתיאוריה ולא יעלו על הכביש גם ב–2040.

הכותב הוא מייסד ומנכ"ל חברת אבטחת המידע קומדע



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות