אהד פיליפ
אהד פיליפ

ב–2014 פירסמו בנק ישראל, אגף שוק ההון, רשות המסים, הרשות לאיסור הלבנת הון ורשות ניירות ערך הודעה משותפת לציבור בדבר "סיכונים אפשריים הטמונים במטבעות וירטואליים מבוזרים". באותה הודעה דיווחו הרשויות לציבור כי נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, כינסה ישיבה שבה נכחו נציגי יתר הרשויות, ובה סוכם להמשיך לבחון היבטים שונים הקשורים למסחר במטבעות קריפטוגרפים.

מאז אותה הודעה חלפו כבר כמעט ארבע שנים וחצי. בזמן זה, ברבות מהכלכלות המפותחות בעולם כבר קיים טיפול רגולטורי מתקדם בתחום. בנוגע לסיכונים שהודגשו בהודעה לציבור, יש מאמץ גדול מצדן של רשויות החוק והתעשייה, לפתח כלים שיאפשרו לנהל את הסיכונים הרלוונטיים.

הרגולטורים בישראל פעלו לאט מדי, ויזמים ישראלים שרצו לעבוד בסביבות מוסדרות נאלצו לנדוד לחו"ל. עם זאת, 2018 מסתמנת כשנת מפנה בהתייחסויות של הרגולטורים הישראלים למטבעות הקריפטוגרפיים — שכן כל הרשויות שהיו חתומות על ההודעה ב–2014 התקדמו לכיוון הסדרת המטבעות הקריפטוגרפיים, למעט בנק ישראל.

רשות המסים פירסמה בינואר 2017 טיוטת חוזר בנוגע למיסוי מטבעות דיגיטליים, שהפכה לחוזר פורמלי בפברואר 2018, וכן פירסמה טיוטת חוזר לציבור בנוגע למיסוי הנפקות מטבעות דיגיטליים בינואר 2018.

רשות שוק ההון פעלה כדי לחוקק את חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, שאמור היה להיכנס לתוקף באחרונה, אך נדחה לאוקטובר. חוק זה מסדיר את מעמד נותני השירותים בנכס פיננסי, "מטבעות וירטואליים" מוגדרים כאחד מאותם נכסים פיננסיים — והממונה על שוק ההון הוא שמונה לפקח על נותני השירותים הפיננסיים.

רשות ניירות ערך פירסמה במארס דו"ח ביניים של הוועדה שהקימה הרשות, לבדיקת אסדרה של הנפקת מטבעות דיגיטליים לציבור. בטיוטה זו היא אף מציעה כמה דרכים שבהם ניתן יהיה לקדם הליכי ICO מוסדרים ומפוקחים.

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג
נגידת בנק ישראל, קרנית פלוגצילום: אוליבייה פיטוסי

גם הרשות לאיסור הלבנת הון פירסמה בחודש שעבר טיוטת צו איסור הלבנת הון, ובו הנחיות בנוגע לטיפול בעסקות במטבעות דיגיטליים. צו זה, ביחד עם החוק הפיקוח על השירותים הפיננסיים, מייצר מסגרת עבודה רגולטורית פורמלית שעד כה לא היתה קיימת בישראל.

בתוך כל הפעילות הרגולטורית הזאת, שתיקתו של בנק ישראל רועמת במיוחד. כמי שלקח את ההובלה ב–2014 באזהרת הציבור מפני הסכנות הטמונות במטבעות הקריפטוגרפים, מצופה מבנק ישראל להמשיך בתפקיד שלקח את עצמו, ולפעול להסדרת הנושא בכל הקשור לממשק של החברות והפרטים בתעשיית המטבעות הקריפטוגרפים עם המערכת הבנקאית. העניין חמור במיוחד מכיוון שהבנקים בישראל משתמשים בשתיקת בנק ישראל כדי לפעול לחיסול תעשיית המטבעות הקריפטוגרפים, באופן שיפגע קשה בשוק זה בישראל, ויותיר אותנו הרחק מאחור ביחס לעולם.

הכותב הוא עורך דין, שותף במשרד ציוני פילרסדורף פיליפ, ומתמחה בתחום הפינטק

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker