תקלות אקוטיות בדרך לחוק בעל משמעות היסטורית - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תקלות אקוטיות בדרך לחוק בעל משמעות היסטורית

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי יאיץ בדירקטורים שלר לשבת בחיבוק ידיים כשהעסק עליו הם אחראיים נמצא במצב קשה ■ אך במהלך חקיקתו הושמט סעיף חשוב, ואומץ מבחן מסובך לקביעת חדלות פירעון שיכול להיות נתון לפרשנויות מנוגדות

תגובות
ישיבת ועדת החוקה של הכנסת
ליאור מזרחי

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שהתקבל באחרונה בכנסת ועדיין לא נכנס לתוקף, הוא דוגמה חיובית לחקיקה ישראלית מקורית ולהשתחררות — סוף סוף — מעולם של חוקים מנדטוריים מיושנים. אחד החידושים החשובים הוא החלטת המחוקק שלא לאפשר עוד לדירקטורים להיות פאסיביים כשמצבה של החברה שבה הם מכהנים מידרדר, ולהטיל עליהם אחריות אישית. ואולם יחד עם החידושים החיוביים שנכללים בחוק החדש, נפלו בו גם תקלות, שמחייבות את תיקונו ומצביעות על הצורך לחשוב מחדש על הנושא.

החוק קובע כי על חברי הדירקטוריון לנקוט פעולות יזומות במטרה למנוע את ההידרדרות או לצמצם אותה, כשהחברה כבר נכנסה למצב של חדלות פירעון. אם יחששו, יהססו ויהיו פאסיביים, הם עלולים להיות מחוייבים אישית בפיצויים שיהיו שווים לסכום הנזק שנגרם בשל אי־נקיטת פעולה מצדם כנדרש על ידי החוק החדש.

במצב שבו החברה פורעת את חובותיה כסדרם, יצר המחוקק הליך חדשני אותו הגדיר כ"משא ומתן מוגן". הנושים שעמם ינוהל המשא ומתן המוגן לא יהיו רשאים להעמיד את חובם לפירעון מיידי, והחברה תזכה לבלעדיות בזכות להציע הסדר חוב לנושים. על פי דברי ההסבר להצעת החוק, אם פתחו נושאי המשרה בתאגיד במשא ומתן מוגן, הם יהיו מוגנים מתביעה, במטרה לעודדם לעשות זאת.

דא עקא, כאן אירעה תקלה תמוהה. הפרק לגבי המשא ומתן המוגן התקבל בכנסת לאחר דיון מפורט בוועדת חוקה חוק ומשפט, אלא שהסעיף הנותן הגנה לדירקטורים הושמט מנוסח החוק מסיבה לא ברורה. הרעיון שעמד מאחורי זירוזם של הדירקטורים לנהל משא ומתן מוגן, תוך שהם עצמם מוגנים מפני תביעות, אבד עליו הכלח. בכך הוחטאה מטרת החקיקה ב"תאונה היסטורית" שקשה לעמוד על סיבותיה ושורשיה. אין לכך הסבר בדיונים של ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת.

תקלה נוספת בחוק השיקום קרתה בסעיפי החוק החדש שנועדו להטיל על הדירקטורים חובה ואחריות לנקוט פעולות אקטיביות כשהחברה כבר במצב של חדלות פירעון. החוק קובע כי אם דירקטור ידע, או שהיה עליו לדעת, שהתאגיד מצוי במצב של חדלות פירעון, עליו לנקוט צעדים הקבועים בחוק לשם צמצום היקף חדלות הפירעון.

תיקים פעילים בתחום פירוק החברות

ואולם, גם כאן החקיקה החדשה נקלעה ל"תאונה היסטורית". מציעי הצעת החוק הציעו מבחן פשוט לקביעת חדלות הפירעון של תאגיד, הוא "המבחן התזרימי". קרי, כשחברה אינה פורעת חוב שזמן פירעונו הגיע, היא בחדלות פירעון. זאת יכול כל אחד לדעת או לברר בקלות. לכן, הדרישה מהדירקטור שינקוט פעולה בעת "חדלות פירעון" מוצדקת וראויה.

במהלך הדיונים על חוק השיקום החדש, ובעקבות התנגדות שקמה מצדדים שונים (בהם שופטים) לקביעתו של המבחן התזרימי כמבחן יחיד להגדרת חדלות הפירעון, החזיר החוק לתוקפו גם את המבחן המאזני — מבחן מורכב שגם כלכלנים מובהקים עשויים להגיע באמצעותו לתוצאות שונות והפוכות זו מזו.

תקלות אלה, אין בהן להפחית מחשיבות המהלך בכללותו. משרד המשפטים יזם חידושים מבורכים, אך תיקונים שנעשו בהצעת חוק השיקום הותירו סימני שאלה לגבי ההצדקה שבהטלת אחריות אישית על דירקטורים של תאגיד שמצבו הכלכלי הידרדר.

לא סביר להטיל אחריות מוגברת על דירקטורים, אך להסיר מהם את ההגנות כאשר הם פועלים למניעת ההידרדרות כנדרש בחוק. וספק אם מוצדק יהיה להטיל על דירקטור בחברה את המשימה לקבוע שהחברה נמצאת בחדלות פירעון במצבים לא ברורים, שבהם אפילו בתי המשפט היו מתקשים לקבוע בקשר לכך עמדה חד משמעית. חוק השיקום וחידושיו הם אירוע חקיקתי בעל משמעות. חבל שתאונות בדרך לחקיקתו יפגמו בו. התקלות ניתנות לתיקון עוד לפני כניסתו של החוק לתוקף.

הכותב הוא עורך דין, מייסד ויו"ר משרד עורכי הדין ליפא מאיר ושות'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות