לא כולם חיים במינוס מבחירה, יש כאלה שפשוט אין מי שידאג להם - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא כולם חיים במינוס מבחירה, יש כאלה שפשוט אין מי שידאג להם

יש כנראה ישראלים רבים שנכנסים לחובות מבחירה, אך לצידם יש רבים שנכנסים לחובות עקב נסיבות חיים שלא מותירות להם ברירה ■ הדבר חמור במיוחד כשהוא נוגע לנשים צעירות ולנערות

8תגובות
Getty Images IL

בתחילת החודש (יום ראשון, 3 ביוני) עלה הפרק הראשון בסדרת כתבות של חדשות עשר בשם "החוב הלאומי". הכתבה הראשונה מכריזה כי ישראלים רבים הופכים להיות מכורים להלוואות, ולשם יציאה קלה מהחובות פונים לדרך של פשיטת רגל. הכתבה מלווה בצעיר בן 25 המספר כי נכנס לחובות בגיל 19 בגלל הלוואות מבנקים, ושאת ההלוואות הוא לקח עבור בילויים ומותרות.

עמותת החצר הנשית מתמחה מזה 15 שנה בעבודה עם נערות וצעירות המתמודדות עם החיים בשוליים החברתיים של ישראל. במסגרת עבודתנו אנו פוגשות נערות וצעירות רבות המתמודדות עם חובות. מציאות חייהן שונה בתכלית השינוי מאותו צעיר שהוריו מחזירים את חובותיו או נכנסים לחובות על רקע הפיתוי לחיים שמעבר ליכולתם המיידית. עבור הנערות והצעירות שאנו מלוות, החובות הם תוצר של היעדר דברים בסיסיים הרבה יותר כמו דיור, חשבונות וטיפול רפואי.

בכתבה בערוץ עשר מוצגות הסיבות הבאות כגורמים לכניסה לחובות: 26% אובדן הכנסה, 22% התנהלות כלכלית שגויה ו–13% כישלון עסקי. הסיבות שאנו מכירות מעבודתנו עם צעירות בחובות הן שונות בתכלית. הן כוללות בין השאר שימוש לרעה בחשבון הבנק של הנערה או הצעירה על ידי משפחתה לטובת פתיחת עסק, קניית רכב ואף תשלום חשבונות שוטפים; עצמאות מוקדמת עקב חיים ללא עורף משפחתי — יציאה לפנימייה או נתק ממשפחת המוצא; היעדר משאבים עמוק שלא ניתן להתמודד עמו ללא כניסה לחובות או פנייה לשוק האפור; עבודה בשוק השחור שמובילה לניצול מוגבר או קושי בהתמדה במקום העבודה הנורמטיבי, ועל כן קושי ביצירת הכנסה קבועה; אירועי דחק שמובילים לחובות רפואיים; אי־תשלום לביטוח לאומי עקב חוסר ידיעה על חובת התשלום; חובות על חשבונות טלפון שמגולגלים אליהן מהמשפחה ללא ידיעתן; מעבר דירות תכוף המקשה על גישה לסיוע משפטי או טיפול בזמן בחובות; חוסר אמון עמוק בממסד; או קושי מול הביורוקרטיה שמוביל להדחקה והימנעות.

מעצם היותן נשים, התמודדותן של נערות וצעירות עם חובות כבדים שונה מזו של נערים וצעירים. עבור חלקן, קיומם של החובות מוביל לתלות מוגברת בגברים בסביבתן, וכפועל יוצא מזה, לחשיפה לפגיעה וניצול. במקרים רבים, הן נשארות בקשר אלים בעבור דירה לחיות בה, או מנהלות קשרים טלפוניים עם סנג'רים המממנים צרכים בסיסיים. במקרים קיצוניים הן משתמשות בפרקטיקות הישרדות כמו שירותי ליווי או זנות. על רקע זה חשוב לציין כי עבור נשים, מגוון העבודות בשחור מצומצם בהרבה, ועל כן במצב שבו הן אינן יכולות לעבוד עם תלוש מסודר, הן נדחקות לשוליים אפילו יותר.

"אשראי יש לקחת אם יש יכולת החזר, ואשראי חובה להחזיר", אמרה בכתבה ד"ר חדוה בר, המפקחת על הבנקים. אני שואלת את עצמי היכן האחריות של בנק ישראל לוודא שנערה או צעיר היושבים מול פקיד הבנק הם בעלי יכולת החזר? איפה אחריות הבנק באותה פגישה, שבה בני המשפחה נכנסים עם בת ה–16 לפתוח חשבון על שמה, וברור לכל כי זהו חשבון נוסף לשימושם? איפה אחריותו כשהבנקים בעצמם הם מהגופים המעבירים חובות של צעירים לטיפולה של ההוצאה לפועל?

מרבית הצעירים מעוניינים לסגור את חובם ולהשתלב באופן מלא ומיטיב בחיים עצמאיים ללא עזרת המדינה. המדינה היא זו שמערימה קשיים רבים בדרכם והופכת אותה לעתים לסיזיפית. חשוב לזכור זאת אל מול הכתבה, שבין היתר, מפנה את האחריות על החוב הלאומי אל הצעירים, ומאשימה גם אותם בכך שפשיטת רגל הפכה לסטארט־אפ החדש של הישראלים כדרך למחיקת חובות.

הכותבת היא סטודנטית לעבודה סוציאלית במרכז האקדמי רופין, המתמחה בעמותת החצר הנשית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות