חייבים לשלב ערבים במוקדי קבלת ההחלטות בתחום הבריאות - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חייבים לשלב ערבים במוקדי קבלת ההחלטות בתחום הבריאות

ב-2015-2014 כללה הוועדה של סל הבריאות שתי נציגות ערביות, ב-2017 לא היו בה נציגים ערבים, וכיום היא כוללת נציג ערבי אחד ■ המצב הזה מוכרח להשתנות

6תגובות
למרות העלייה במספר הרופאים והארים הערבים, החברה הערבית סובלת מתת ייצוג במוקדי קבלת ההחלטות במערכת הבריאות
עופר וקנין

דו"ח ההמלצות של הוועדה המתכללת בנושא גזענות, אפליה והדרה במערכת הבריאות שהוגש באחרונה, ראוי לשבח. עם זאת, נדבך אחד שלוקה בחסר בדו"ח נוגע לסוגיית הייצוג ההולם לחברה הערבית במוקדי קבלת ההחלטות במערכת הבריאות.

אמנם הדו"ח מציין כי "השתתפות ערבים במוקדי קבלת החלטות מרכזיים במשרד הבריאות ובקופות חולים עדיין מוגבל", ומוסיף כי ייצוג הולם עשוי "ליצור שינוי בדפוסי ההתנהגות ובדפוסי החשיבה של מוסדות ושל פרטים" — אך אינו מפרט דוגמאות לכך, ונמנע מלהצביע על השלכות העומק לתופעה זו. לכן, דומה כי ראוי להרחיב מעט את היריעה על הקשר ההדוק בין הדרה לאפליה בכל הנוגע לתת־ייצוגם של אזרחי ישראל הערבים במוקדי קבלת ההחלטות במערכת הבריאות, כהשלמה לממצאים החשובים שעלו בדו"ח.

מחקר שנערך בנושא על ידי עורכות הדין חני בן ישראל ולילה מרגלית במכון הישראלי לדמוקרטיה, העומד, בין היתר, על הקשר בין ההדרה לאפליה במערכת הבריאות, מגלה כי יש נתונים מעודדים בכל הנוגע לשילובם של הערבים בישראל במערכת הבריאות. כך למשל, מספר הרופאים והאחים הערבים עולה בהתמדה בשנים האחרונות, ואף ישנם שני מנהלים ערבים של בתי חולים ממשלתיים. ואולם במוקדי קבלת ההחלטות האסטרטגיים של מערכת הבריאות קיים תת־ייצוג לאוכלוסייה הערבית.

כך לדוגמה, במטה משרד הבריאות בירושלים, היכן שנקבעת מדיניות הבריאות של ישראל, שיעור הערבים נמוך מ–3%. על פי המחקר, זהו המצב גם במועצות ציבוריות ובוועדות מקצועיות האמונות על חלוקת תמיכות ועיצוב תוכניות העבודה של משרד הבריאות. דוגמה מובהקת לכך היא ועדת סל הבריאות, המייעצת לממשלה בדבר התרופות והטכנולוגיות הרפואיות שיש להוסיף לסל שירותי הבריאות, ומשמשת כאחד מצומתי ההכרעה החשובים במערכת. עיון בפרוטוקולים של הוועדה מהשנים האחרונות מגלה ייצוג חסר משמעותי לאוכלוסייה הערבית. ב–2014–2015 למשל, כללה הוועדה שתי נציגות ערביות; ב–2016, פחת הייצוג לנציג אחד; ואילו ב–2017 לא כללה הוועדה נציגים מהחברה הערבית כלל. הוועדה הנוכחית כוללת גם היא נציג ערבי אחד בלבד מתוך 20 חברים.

אחד הטעמים המרכזיים ביסוד הצורך בייצוג בצומתי הכרעה מרכזיים בתחום הבריאות הוא כשירות תרבותית ככלי לצמצום פערי בריאות. ידע על ההקשרים החברתיים, המעמדיים והאתניים של קבוצות שונות הכרחי לקבלת החלטות על תרופות וטכנולוגיות המיועדות להכללה בסל הבריאות.

דוגמה מאירת עיניים לכך, המובאת במחקרן של בן ישראל ומרגלית, מתארת דיון מ–2014 שקיימה ועדת הסל בעניין הכללתם של אמצעי מניעה, כמו גלולות למניעת הריון והתקן תוך רחמי בסל הבריאות. עיון בפרוטוקול הדיון מאותה השנה, שבה השתתפו בוועדת הסל שתי חברות ערביות, מגלה שבמסגרת הדיון הועלו על ידי אחת החברות הערביות בוועדה דפוסי השימוש באמצעי מניעה בקרב החברה הבדואית כנתונים שיש להביא בחשבון במסגרת ההחלטה.

דו"ח הוועדה המתכללת ונכונותו של משרד הבריאות למגר את הגזענות בקרבו מחייבת את המשרד ואת סגן השר העומד בראשו, יעקב ליצמן, לתת דעתם לתת־ייצוג של החברה הערבית במוקדי קבלת ההחלטות במערכת הבריאות, ולקבוע יעדים קונקרטיים לשינוי המצב כבר בתוכנית העבודה ל–2019 כחלק מהתיקון שאמור להביא הדו"ח החשוב שיצא תחת ידם.

הכותב הוא עורך דין וחוקר בתוכנית ליחסי יהודים־ערבים במכון הישראלי לדמוקרטיה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות