מי מפחד מאקדימיזציה של לימודי הנדסאים? - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי מפחד מאקדימיזציה של לימודי הנדסאים?

אף שהשוק זועק לכוח עבודה שיתרום לטכנולוגיה העילית — להנדסאים לא מתאפשר להשלים את תעודתם לתואר מהנדס

14תגובות
הפגנה של הנדסאים במכללת שנקר
ניר כפרי

דו"ח בנק ישראל מ–2017 מצביע על הגידול המואץ בביקוש העולמי לשירותי טכנולוגיה עילית, שתרם רבות לצמיחת היצוא של ישראל. מדינת ישראל נהפכה לאבן שואבת בכל הקשור למרכזי פיתוח בינלאומיים ומהווה אקסלרטור אולטימטיבי ליוזמות רבות.

ואולם האצת ההתמחות של ישראל בענפים אלה לא נבעה מגידול היצע המשכילים. לפי אותו דו"ח, נבלמה העלייה במספר בוגרי תואר ראשון בהנדסה ומדעי הטבע. מכאן, שהשינוי המבני שהתרחש בשנים האחרונות במשק הביא למחסור גובר והולך בכוח אדם משכיל ומיומן בענף — ומחסור זה מגביל את מימושו של פוטנציאל הצמיחה של כלכלת ישראל.

השוק מוצף כיום בבוגרים עם תארים במדעי הרוח והחברה. הפער הקיים היום בין בוגרי המכללות האקדמיות אל מול תפוקת המכללות המכשירות לתארים הנדסאים טכנולוגיים ומדעי המחשב מעלה לפני השטח את המחסור העמוק שישראל תתמודד אתו בעתיד כאשר יעמיק המשבר.

מסיבה שאיננה ברורה לי, מעמדם של בוגרי תואר ההנדסאי נחות, ולא מתאפשר להם להשלים את תעודתם לתואר אקדמי של מהנדס או כל תואר אקדמי כללי אחר, כי השקעתם בלימודי הנדסאים אינה נחשבת להם כנקודות זכות. כל זאת תמוה במיוחד לאור העובדה שבוגרים אלה עוברים מבחנים ממשלתיים שחבריהם בחוגים השונים במדעי החברה והרוח אינם עוברים.

מצב זה מגוחך עוד יותר לאור העובדה שכפי שעולה מהדו"ח האחרון של בנק ישראל, השוק זועק למהנדסים ולכוח עבודה שיכול לתרום לטכנולוגיה העילית. בנוסף, חלק מההנדסאים נמדדים במבחני המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע, וחלקם במבחני משרד החינוך. לעומתם, בוגרי התארים האקדמיים, בתחומים כמו כלכלה, תקשורת, סוציולוגיה ומדעי המחשב, אינם נמדדים בשום מדד משווה ברמה הלאומית.

האם יסכימו השחקנים המרכזיים בזירה האקדמית להעמיד למבחן משווה ארצי את בוגרי החוג לתקשורת, את תלמידי החוג להוראה, או כלכלה? מובן שלא. הסיבות ידועות. מבחנים כאלה גורמים למערכת להזיע — ולעבוד קשה יותר כדי לעמוד בסטנדרט. מספיק שנזכיר שב–2017 66% מהניגשים למבחני לשכת עורכי הדין לא עברו את המבחן. מה תהיה התוצאה במבחן הארצי לבוגרי תואר ראשון בתקשורת או בחינוך?

קשה להבין מהו יתרון שיש לסטודנט בכל מכללה אקדמית במגמות מדעי הרוח והחברה כשמוענק לו תואר אקדמי מוכר בלי שיעשה מבחן משווה אחד ארצי לרמת הידע שצבר ביחס לתלמיד הנדסאי שלמד שנתיים (כ–2,300 שעות בסך הכל), ועבר 4–5 מבחנים חיצוניים ממשלתיים הבוחנים את הרמה והאיכות של הבוגר — ובסופם הוא אינו מוכר כאקדמאי.

מדוע לא לאפשר להנדסאי להשלים תעודה לתואר אקדמי בתחום לימודיו או בתואר כללי? מה החשש הגדול? קיים מחסור שזועק לשמים בהנדסאים בתחומים שצוינו בדו"ח. אני שומע על החשש השכם והערב מגורמים בתעשיות השונות ואף במערכות הצבא. הגיע הזמן לייצר תשתית להשלמת לימודים אקדמיים עבור הנדסאים.

התפישה חייבת להשתנות. היוזמות מבקשות יצירה וחשיבה מחדש, המבנה הארגוני של הלמידה שהיה נכון בשנות ה–70 אינו נכון למדינה שחגגה זה עתה 70. לתלמידים בבתי הספר המקיפים מספיקות כיום 11 שנות לימוד, תוך צמצום תקופות החופשות בכל שנה. ללימודי הנדסאות מספיקות שנתיים, והשלמה לתואר מהנדס או לתואר בתחום המחשבים אפשר לבצע בתוך שנה־שנתיים נוספות. בדרך זו מספר הבוגרים בתחומים מבוקשים אלה יהיה גבוה באופן משמעותי. שורה של צעדים כמו אלה המתוארים כאן יהיו רק תחילת הדרך לשינוי — אבל במצב הנוכחי נדרשת קודם כל החלטה.

הכותב הוא מנכ"ל רשת אורט ישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות