עשירים מפונקים? המאבק על עמק רפאים רלוונטי לכל ירושלמי

כשאלפי תושבים התנגדו להעברת קו הרכבת הקלה במושבה הגרמנית בירושלים, העירייה ביקשה מהם להציג אלטרנטיבה ■ המתנגדים הצליחו להציג חלופה טובה וזולה משמעותית - וכעת עיריית ירושלים עושה הכל כדי להתעלם ממנה

 אריאל הירשפלד
אריאל הירשפלד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הדמיה של הרכבת הקלה ברחוב עמק רפאים בירושלים
 אריאל הירשפלד
אריאל הירשפלד

מאבקם של תושבי המושבה הגרמנית בתוכניתה של עיריית ירושלים להעביר את הקו הכחול של הרכבת הקלה ברחוב עמק רפאים, הפך זה מכבר למעין סמל למאבקי תושבים בתכניות עירוניות פוגעניות בארץ — ולא פחות מכך, למוקדה של מחלוקת רועשת, המתרחשת ברובה באינטרנט אך משפיעה בעוצמה גם על חדרי ישיבות בעירייה ובמשרדי הממשלה; מחלוקת מלאכותית ומיותרת, שלובתה בידי אנשי הממסד דווקא, ושהפכה גם היא למעין סמל, מיותר לא פחות.

המאבק הזה לא זכה לסיקור תקשורתי רציני. רוב הפרסומים על אודותיו אינם מבינים מורכבותה של "עלילת הקו הכחול", וכמה מפרטיה המהותיים. היות שהפכתי בשנה האחרונה לבקיא ואף מומחה בעלילה הזאת, כמי שנמנה על מובילי המאבק נגד התוכנית הזו, אספר אותה בקצרה:

כשהוצגה התוכנית בפני תושבי המושבה הגרמנית התעוררה התנגדות עזה בקרב רבים מתושבי השכונות המקיפות את המושבה הגרמנית (מניין המתנגדים החתומים על ההתנגדות עולה על 4,200 משקי בית). ברור היה מן התוכנית כי לא רק מבנהו וצביונו של הרחוב היפה ייהרסו, ולא רק נזק כלכלי בלתי הפיך ייגרם לעסקים ולמסעדות הרבות של עמק רפאים, אלא כל מארג השכונה ההיסטורית — על הרחובות הקטנים, על חומותיהם ועציהם העתיקים — ייהרס כליל מתנועת הרכבים וכלי החפירה. אבל ברור היה לא פחות מכך כי גם פארק המסילה, הבנוי סביב מסילת הרכבת הישנה, שהוא המבנה היפה והמשמעותי ביותר שנוצר בירושלים בדור האחרון, המקשר בין תושבי דרום העיר ומהווה עבור כל הירושלמים מרחב נשימה נדיר, ייהרס כליל מן התוכנית הזאת — כי היא קובעת את הרחוב הקטן שלצדו (רחוב הרכבת) כערוץ החלופי העיקרי לרחוב עמק רפאים וכעורק השירות היחיד למושבה הגרמנית.

תשובת העירייה להתנגדות התושבים היתה מתחמקת מכל אחריות ממשית, אך מפתיעה: איזו חלופה אתם מציעים? המתנגדים התאגדו כעמותה והחלו לאסוף מימון כדי לפנות למומחים שיבדקו את השאלה ההנדסית והאורבנית הגורלית: כיצד להעביר תחבורת המונים לדרום העיר הצומח, בלי להחריב כל מה שבדרכה?

בסופו של דבר נשאו המאמצים פרי, בצורת "תוכנית היתכנות למנהור מתחת רחוב הרכבת", שהוגשה על ידי חברת קדמור, הנודעת בעולם כולו בתחום תכנון מנהרות לתחבורה (בין השאר תיכננה החברה את מנהרת הקסטל בכביש 1). התוכנית מוכיחה שאם תוקם מנהרה בשיטת Top-down המהירה, לא ייפגע פארק המסילה כלל.

התוכנית גם הראתה שעלות המנהור בשיטה זאת תהיה גבוהה רק במעט מעלותה של בניית מסילה עילית בעמק רפאים, מעבר לחיסכון הכלכלי העצום שבפיצוי האזור ועסקיו ולהצלת המרחב ההיסטורי כולו.

הוועדה המחוזית קיבלה לידיה את התוכנית ואף התרשמה ממנה והעבירה אותה לצוות אב לתחבורה לבדיקה. ואז התרחשה בישיבת הוועדה סצנה בלתי נשכחת שנכחנו בה: "הגופים המקצועיים" כלל לא בחנו את התוכנית הזו, אלא הציגו בדיקה של מנהור אחר, עמוק, יקר פי חמישה, מיקמו באמצע הפארק תחנת ענק היאה לצומת בבילון בפאריז, וקבעו שהמוצא מהמנהרה חייב להיות בתוך הפארק. כלומר, ברור היה שהם החליטו להוכיח (או התבקשו להוכיח) כי מנהור הוא יקר והרסני יותר מהחלופה שהוצעה מלכתחילה.

הובן מיד, זו היתה הצגה צינית. לא היתה כוונה להתייחס ברצינות לאפשרות המנהור ההגיונית ביותר, הזולה והבלתי־הרסנית. ובעיקר, לא היתה כוונה להתייחס ברצינות לבעיה ולאתגר שהעמידו התושבים המבקשים לשמור על שכיית החמדה האחרונה הזאת. על יסוד הפארסה הזאת פרצה גם המחלוקת המלאכותית והמיותרת בין "החסידים" ו"המתנגדים" לתוכנית.

מתנגדי תוכנית הרכבת הקלה בעמק רפאים אינם קומץ של מפונקים. זו קהילת ענק של תושבים מכל העיר, הנאבקת ביושר ובנחישות למען שמירתם של פארק המסילה ושל עמק רפאים, הכרוכים זה בזה — הן בחייהם (היום), והן במותם — אם תיבנה שם רכבת עילית.

הכותב הוא פרופ' לספרות, ממובילי המאבק בתוכנית הקו הכחול בעמק רפאים

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker