הנזק של "תרופות מצילות חיים" בביטוחים המשלימים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הנזק של "תרופות מצילות חיים" בביטוחים המשלימים

הכנסת "תרופות מצילות חיים" לביטוחים המשלימים תפגע בשכבות החלשות ובשוויון במתן שירותי רפואה בישראל

5תגובות
תרופות
© Karin59 | Dreamstime

באחרונה עלה שוב הרעיון להשתמש בכספים שנצברו בתוכניות הביטוחים המשלימים של קופות החולים למימון תרופות שאינן נכללות בסל התרופות, ומכונות בטעות "תרופות מצילות חיים". סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, שאינו מרפה מהנושא שנים רבות, הקים באחרונה ועדה הכוללת נציגים ממשרדי האוצר והבריאות לגיבוש המלצות בנושא.

יש סיבות רבות להתנגד לרעיון, שכל תכליתו להיטיב עם גורמים אינטרסנטים במערכת ובראשן חברות התרופות, במסווה של שירות לציבור החולים - שעלולים רק להפסיד מהמהלך. חוק ביטוח בריאות ממלכתי כולל זכאות לסל שירותים רחב ואיכותי, שנועד לספק את צורכי הבריאות של כלל תושבי המדינה ללא העדפה של ציבור יחיד, ובכך שם את ישראל במקום מכובד בין מדינות העולם בהיבט זה של דאגתה לציבור.

רק כ-75% מהאזרחים בישראל מבוטחים בביטוחים המשלימים של הקופות, והאחרים שייכים ברובם לשכבות המבוססות פחות באוכלוסייה. לכן, ברור כי המהלך יפגע, קודם כל, בשכבות החלשות ובעיקרון בשוויון במתן שירותי רפואה בישראל. האם יעלה על הדעת שמאותו ציבור - כ-2 מיליון תושבים - ישללו תרופות "מצילות חיים"?

סל התרופות בישראל מאפשר לחולים לקבל את התרופות היעילות והחדשניות ביותר שיש, והוא מהטובים בעולם המערבי. בשנים האחרונות פיתחה ועדת הסל מנגנון מקצועי קפדני להערכת התרופות, כך שרק אלו שהוכחו כיעילות, והשימוש בהן מתחשב ביעילותן ובכלל צורכי מערכת הרפואה, יוכנסו לסל.

בתוכנית המוצעת להכנסת תרופות לביטוחים המשלימים עלולים לחצים של חברות התרופות וארגוני רופאים וחולים לגרום לחריגה מבדיקה קפדנית זו, ולהכנסת תרופות שיעילותן פחותה ולבזבוז משאבי ציבור. דוגמה מובהקת מהווה תרופת האווסטין שהוצעה לפני כמה שנים לטיפול בסרטן שד לתוכנית דומה של "תרופות מצילות חיים" בביטוחים המשלימים, אף שנדחתה על ידי ועדת הסל. רק ביטול התוכנית מנע את השימוש בה - ובכל נחסכו עשרות מיליוני שקלים, וזמן קצר לאחר מכן החליט מינהל התרופות האמריקאי כי התרופה אינה יעילה לשימוש זה.

בעיה נוספת היא שבחינת ועדת הסל מחייבת את יצרנית התרופה להוריד את מחירה משמעותית, כדי שתתאים ל"סד התקציבי" של הסל. תקציב הביטוחים המשלימים גדול, והכנסת תרופה דרכם עלולה להקטין את הלחצים להוזלה, כך שהתרופה תתייקר בשוק הישראלי.

לבסוף, אם לביטוחים המשלימים נותרו עודפים, יש להקטין את פרמיות הביטוח שנגבות מציבור החולים ולהקטין את השתתפות הפרטית של האזרחים במימון שירותי הרפואה. הדבר יתרום להיותה של ישראל, שבעבר הצטיינה במימון הציבורי של שירותי הרפואה, מדינה צודקת יותר ובעלת מערכת רפואה ציבורית ושוויונית.

ד"ר פפו הוא כירורג שד, לשעבר מנהל רפואי משותף של מכון לבריאות השד במרכז הרפואי אסף הרופא



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות