תירגעו: השד הדמוגרפי אינו נורא כל כך - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תירגעו: השד הדמוגרפי אינו נורא כל כך

הדרך הטובה ביותר להיערך לשינויים הדמוגרפיים היא להמשיך להשקיע בהכשרה של הערבים והחרדים לשוק העבודה

4תגובות
ילדים חרדים לומדים תורה
גיל כהן-מגן

תחזיות האוכלוסייה המקובלות קובעות כי הרכב החברה הישראלית עומד להשתנות בצורה ניכרת ב–50 השנים הבאות. בהתבסס על שיעורי הילודה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעריכה כי החרדים והערבים — ששיעורם עומד כיום על כשליש מהאוכלוסייה — יהיו ב–2059 כ–50% מכלל האוכלוסייה.

לשינוי זה עשויה להיות השפעה ניכרת על הכלכלה, מאחר שהחרדים והערבים מאופיינים ברמה נמוכה יחסית של הון אנושי, ושיעור התעסוקה של הנשים הערביות ושל הגברים החרדים הוא נמוך למדי. עם זאת, בתחזיות הללו לא מובאות בחשבון מגמות דמוגרפיות חשובות שזוהו באחרונה במחקר חדש של מרכז טאוב, ועשויות לחולל בהן שינוי מהותי — אם לא בהיבט האיכותי ללא ספק בכמותי.

.

התחזיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתבססות על שיעורי הילודה, ואלה אכן גבוהים יותר בממוצע בקרב הערבים והחרדים מאשר בקרב החילונים. ואולם, מאז שנות ה–60 חלה ירידה ניכרת בשיעורי הילודה בקרב כל תתי־הקבוצות בחברה הערבית: מוסלמים, נוצרים ודרוזים. הדבר אינו מפתיע, משום שלעלייה בהכנסות ולעלייה שחלה באחרונה בשיעור הנשים הערביות שהן משכילות ועובדות, נוטה להתלוות ירידה בשיעורי הילודה. בה בעת חלה עלייה בשיעורי הילודה בחברה היהודית — לא רק בקרב חרדים אלא גם בקרב חילונים ומסורתיים.

בנוסף, חלו שינויים דמוגרפיים מפתיעים בשיעורי הכניסה לכיתה א', ובמעבר של תלמידים בין בתי ספר המשתייכים לזרמים דתיים שונים בין כיתה א' לכיתה ח'. בראשית שנות ה–2000 שיעורי הכניסה לבתי הספר בסוגי הפיקוח השונים (חרדי, ערבי, ממלכתי־דתי וממלכתי) שיקפו את שיעורי הילודה בכל מגזר. ואולם במהלך העשור האחרון, הגידול בכניסה לבתי ספר בפיקוח חרדי היה נמוך מהמצופה בהתחשב בשיעורי הילודה, ואילו הגידול בשיעורי הכניסה לבתי ספר בפיקוח ממלכתי היה גדול מהמצופה. יש אף עדויות לכך שבין כיתה א' לכיתה ח' יש מעבר תלמידים ממסגרות חינוך דתיות יותר למסגרות דתיות פחות. אם מגמות אלה משקפות תופעה של חילון בקרב התלמידים והוריהם, ואם הן יימשכו, יכולה להיות להן השפעה ניכרת על הרכב האוכלוסייה בישראל.

בינתיים, שינויים נוספים המתחוללים בקרב הערבים והחרדים משפיעים גם הם על הכלכלה העתידית. באשר לערבים, בשנים האחרונות חל בקבוצה זו שיפור במדדים דוגמת ציונים במבחנים בינלאומיים, שיעור בעלי תעודת בגרות והשתתפות בשוק העבודה. בולטים במיוחד השינויים שחלו בקרב הנשים הערביות — שלרבות יותר מהן יש השכלה אקדמית. אף שבאופן כללי בעלי השכלה אקדמית מועסקים בשיעורים גבוהים יותר, התופעה בולטת מאוד כשמדובר בנשים הערביות.

אשר לחרדים, שיעור הנשים והגברים העובדים עלה, לא רק באוכלוסייה החרדית כולה אלא גם בכל אחד מזרמיה — ליטאים, חסידים, ספרדים וחב"ד. יותר גברים חרדים גם לומדים באקדמיה, ואף ששיעורי הנשירה שלהם גבוהים יותר מבקבוצות אוכלוסייה אחרות, הרי שגם כשאין הם משלימים את לימודיהם הם נוטים לצאת לשוק העבודה יותר מגברים חרדים שלא רכשו השכלה אקדמית כלל.

חשוב לציין שעדיין נותרו פערים בחינוך ובתעסוקה בין הערבים והחרדים ליהודים לא חרדים, והדרך לצמצומם עוד ארוכה. ואולם המגמות שתוארו לעיל מחוללות כבר עתה שינוי. בנוסף, האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה הערבית הן צעירות יחסית בהשוואה לאוכלוסייה היהודית הלא חרדית, ומכאן שלשינויים המתחוללים כיום בקרב הצעירים בקבוצות אלה (בחינוך ובהשכלה הגבוהה, למשל) תהיה בשנים הבאות השפעה גדולה אף יותר על האוכלוסייה בגיל העבודה.

בהתבוננות קדימה, הדרך הטובה ביותר להיערך לשינויים הדמוגרפיים שעתידים להתחולל היא להמשיך ולהשקיע בחינוך ובהכשרה של קבוצות אוכלוסייה אלו, כדי לשפר את ההון האנושי שלהן ולשלבן טוב יותר בכוח העבודה.

הכותב הוא מנכ"ל מרכז טאוב ופרופסור לכלכלהבאוניברסיטת בר־אילן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות