מלכודת הדבש של ריבית אפס: הגירעונות זולים - והחובות גדלים - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מלכודת הדבש של ריבית אפס: הגירעונות זולים - והחובות גדלים

מדיניות אפס ריבית מייקרת את הדיור, מייקרת את הביטוחים ופוגעת בדור החוסכים לפנסיה, שמקבלים תשואות נמוכות ■ בבנק ישראל מתעלמים מהאזהרות

11תגובות
בנק ישראל
אביעד בר נס

הניסיון מלמד כי בנקים מרכזיים מאפסים את הריבית בנקל, ומתקשים להעלותה לרמה נורמלית בהמשך. יפן היא דוגמה קיצונית: מאז 1997 הריבית בה היא אפס, ואין סימן שמצב חריג זה צפוי להשתנות. בארה"ב, בבריטניה, בגוש היורו ובמדינות רבות אחרות מתנהלת מדיניות ריבית אפסית כבר יותר מעשר שנים, ובישראל זה המצב מאז 2013. רק בארה"ב מסתמן שינוי במדיניות הריבית האפסית, שהחל ב–2017.

מאחורי מלכודת אפס הריבית יש היגיון כלכלי. ממשלות מנהלות גירעונות תקציב גדולים יותר משום שבריבית אפס זול יותר לממנם. כתוצאה מכך, החוב הציבורי תופח ביחס לתוצר. היחס בין החוב לתמ"ג גדל בנקודות אחוז, לפי הפער בין הגירעון באחוזי התמ"ג והצמיחה. לדוגמה, כאשר הצמיחה בתמ"ג היא 3% לשנה והגירעון בתקציב הוא 4% של התמ"ג, יחס החוב־תמ"ג גדל בנקודת אחוז אחת. ככל שהחוב גדל, כך עלות מימונו תתייקר במקרה שהריבית תעלה בעתיד.

ביפן, למשל, יחס החוב־תמ"ג ב–1997 היה 110% — יחס הנחשב גבוה. עד 2017 תפח יחס זה ל-253%, מפאת שילוב של צמיחה כלכלית נמוכה וניהול גירעונות תקציב גדולים. במצב של ריבית נורמלית שנתית של 3%, עלות מימון החוב תגדל מ–3.3% של התמ"ג ב–1997 ל–7.6%.

ממשלת יפן לא יכולה לממן סכום אדיר זה, כי גירעון התקציב כשיעור מהתמ"ג חייב להיות פחות משיעור הצמיחה הכלכלית (שהוא קרוב לאפס ביפן), כדי שהחוב ביחס לתמ"ג יפסיק לצמוח. יפן נלכדה בין פטיש העלייה בריבית, לבין סדן המשך המדיניות של אפס ריבית וצמיחה נמוכה.

.

מצב דומה, אך פחות קיצוני, מתהווה במדינות אחרות. בארה"ב גדל יחס החוב־תמ"ג מ–68% ב–2007 ל–105% ב–2017 — ועוד היד נטויה. במשך אותה תקופה גדל יחס החוב־תמ"ג בבריטניה מ–35% ל–85%; בצרפת מ–68% ל–97%; בספרד מ–39% ל–99%; ובאיטליה מ–102% ל–132%. מדינות אלה נמצאות במדרון חלקלק ונשאבות לתוך מלכודת ריבית האפס. יש מדינות שלא נתנו לחוב הציבורי לתפוח, כמו גרמניה ושוודיה — ויש מספר קטן מאוד של מדינות, כמו ישראל, שבה יחס החוב לתמ"ג הצטמק מ–72% ב–2007 ל–60.8% ב–2017 (ועוד היד נטויה לטובה).

היות שישראל לא נפלה במלכודת אפס הריבית, היא לא צריכה לחכות למדינות אחרות כדי לקחת יוזמה בנורמליזציה של הריבית. במקום זאת, היא צריכה לנהל מדיניות מוניטרית עצמאית, אפילו במחיר של התחזקות שער השקל.

אסור להשתרך אחרי מדינות שנפלו במלכודת אפס הריבית ולשעבד את המדיניות המוניטרית שלנו למדיניות המוניטרית שלהן. נורמליזציה של הריבית בישראל תעלה את עלות החוב בכ–1.5% תמ"ג בלבד, על חשבון הגירעון הראשי (primary deficit) בתקציב. אם יעד הגירעון הוא 3% תמ"ג ועלות מימון החוב היא 1.5% תמ"ג, יידרש הגירעון הראשי להיות 1.5%.

מדיניות אפס ריבית מזיקה למשק ולחברה — היא מייקרת את הדיור, כי משכנתאות נראות זולות; היא מייקרת את הביטוחים, כי חברות הביטוח מרוויחות פחות ריבית; היא פוגעת בדור החוסכים לפנסיה, שמקבלים תשואות נמוכות על קרנות הפנסיה שלהם; היא מכניסה את המשק לעמדת המתנה, כי הציבור מאמין שבמוקדם או מאוחר מדיניות ריבת אפס אינה בת קיימא. בבנק ישראל מתעלמים מנזקים אלה.

כיצד יפן תתמודד עם עול החוב הציבורי? יש דרך אחת בלבד: האינפלציה שוחקת חובות בתוך זמן קצר. ממשלת ישראל הוכיחה זאת בראשית שנות ה–80 של המאה הקודמת.

פרופ' בינסטוק הוא מרצה בחוג לכלכלה באוניברסיטה העברית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות