זורקים את החברות הממשלתיות למים הקרים של ההון סיכון

היוזמה לאפשר לחברות ממשלתיות להשקיע בסטארט-אפים היא מבורכת, אבל צריך להיזהר ■ כדי שהצעד יצליח, צריך לוודא שהחברות נערכות היטב לסיכונים שבהשקעות כאלה, ושהן מתנהלות בשקיפות וללא ניגוד עניינים

מישל אוחיון
מישל אוחיון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נמל אשדוד
נמל אשדודצילום: אילן אסייג

לאחרונה החליטה הממשלה לקדם השקעות של חברות ממשלתיות בסטארט־אפים. לפי ההחלטה, 12 חברות ממשלתיות — ובהן חברת החשמל, מקורות, רכבת ישראל ונמלי חיפה ואשדוד — יורשו להשקיע במיזמים טכנולוגיים הפועלים בתחום עיסוקן. סכום ההשקעה המרבי של כל חברה במיזם בודד הוא 6 מיליון שקל, ובמצטבר החברות הממשלתיות יכולות להשקיע עד 10% מההון העצמי שלהן — עד לתקרה של 200 מיליון שקל בכל חברה.

זהו צעד מבורך לכל הצדדים. החברות הממשלתיות צפויות להטמיע באמצעותו טכנולוגיות חדשניות וליהנות מאקזיטים (אם יתרחשו). הסטארט־אפים יזכו לליווי פיננסי מקצועי של חברות משמעותיות בשוק. והציבור הישראלי יהנה ממוצרים ושירותים חדשניים בחברות הממשלתיות, מחיזוק נוסף לקטר ההיי־טק המקומי — וגם מאקזיטים שיעשירו את הקופה הציבורית לא רק בזכות המסים שישולמו, אלא גם כשותפה של ממש בהון המניות.

במובן זה, ההשקעה בסטארט־אפים משתלבת בשורה של רפורמות מהשנים האחרונות, שתרמו להבראת החברות הממשלתיות ולהתנעת שינוי בדרכי עבודתן ובדימוי הציבורי שלהן. יש לברך על כך שהממשלה נוקטת צעד נוסף, שמטרתו להצעיד קדימה את החברות הממשלתיות ולשלבן ב"סטארט־אפ ניישן" הישראלי.

עם זאת, הצעד החדש אינו חף מפגמים. בראש ובראשונה, אין כרגע בנמצא קווים מנחים לגבי מדיניות ההשקעה של החברות הממשלתיות במיזמים. החברות הממשלתיות נעדרות ידע ומומחיות בהון סיכון, ולרובן אין ניסיון באנליזה ובניהול סיכונים בתחום. גם ההון האנושי שלהן אינו מותאם לפעילות החדשה, וככל הידוע עדיין לא גויסו מומחי השקעות וטכנולוגיה כפי שנדרש. במלים פשוטות, למרות הכוונות הטובות, אין בשלב זה תשתית מקצועית המאפשרת לחברות הממשלתיות להיכנס באופן מסודר להשקעה בסטארט־אפים.

מסילות רכבת ישראל
רכבת ישראל. תוכל גם היא להשקיעצילום: דוברות רכבת ישראל

החלטת הממשלה אף אינה מציבה דרישות מינימום בכל הקשור לממשל תאגידי ומניעת ניגודי עניינים. דרישות כאלה הן קריטיות כדי להבטיח שהליך קבלת ההחלטות לגבי ההשקעות יתנהל בשקיפות, בהוגנות וללא שיקולים זרים. כך למשל, יש להבטיח שלא תתבצע השקעה של חברה ממשלתית בסטארט־אפ של יזם המקורב להנהלת החברה, או שהיא תיעשה תוך גילוי מלא ולאחר בחינה בידי גורמים אובייקטיביים.

ענף ההון סיכון טומן בחובו פוטנציאל גדול לתשואות לצד סיכון עצום — הרי בסופו של דבר, רוב המיזמים נכשלים. מכאן, שאם נשליך את החברות הממשלתיות אל המים הקרים של הסטארט־אפים וההון סיכון, בלי לספק להן קודם את תשתית הידע ואת הכלים המקצועיים הדרושים להצלחה בתחום — הכישלון ידוע מראש.

כדי למנוע זאת, יש להיערך כבר כעת בכמה דרכים. המרכזית שבהן חייבת לכלול בניית מנגנון מפורט לניהול ההשקעות הטכנולוגיות בחברות הממשלתיות. מנגנון זה יפרט את ההליך הנדרש לקבלת ההחלטות, לרבות זהות האורגנים שיובילו אותו, כמו גם את עיקריה של מדיניות ההשקעה ושל כללי המותר והאסור בהתקשרות עם מיזמים. המנגנון צריך להתבסס על אמות המידה המקובלות בתעשיית ההון סיכון ועל הניסיון שנצבר בתוכניות דומות מעבר לים.

צריך גם להנהיג מנגנוני פיקוח ובקרה מעולם הממשל התאגידי — החל מכללים בדבר ההרכב ודרכי עבודתן של ועדות ההשקעה בחברות הממשלתיות, דרך הליכי האישור שיידרשו לביצוע עסקות, וכלה במניעת ניגודי עניינים בקרב נושאי המשרה בחברה. כניסה לתחום ההון סיכון אף מוסיפה רכיב חדש לאחריותם של הדירקטורים בחברות הממשלתיות, שיידרשו כעת ללמוד, לדון ולהחליט בעולם חדש ומאתגר מבחינתם. על הרגולטורים לתת דעתם גם לסוגיה זו, ולהבהיר מהם תנאי הכשירות המקצועית וכללי ההתנהגות הנדרשים מדירקטורים בתחום.

לסיכום, הכנסת החברות הממשלתיות לזירת הסטארט־אפ הוא ראוי, וצפוי לתרום לייעול החברות ולחדשנות במשק הישראלי. אבל כדי להבטיח את הצלחת התוכנית יש ללוותה בהסדרה של מדיניות ניהול השקעות, ניהול סיכונים וממשל התאגידי.

הכותב הוא עו"ד, שותף בכיר במשרד פרל כהן ויו"ר הפורום למצוינות בדירקטוריון.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker