כך האקדמיה יכולה להזניק את ההיי־טק הישראלי

אחד האיומים המרכזיים על ההיי־טק הישראלי הוא המחסור בעובדים איכותיים ■ המהנדסים הישראלים הם סוד כוחו של הענף, והחלפתם בעובדים מהודו תוביל את התעשייה לאיבוד יתרונה בעולם ■ במקום לייבא לישראל עוד מהנדסים, עלינו לחשוב כיצד הופכים עוד ישראלים למהנדסים מצוינים

עמי מויאל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עובדי הייטק בכנס מפתחים של גוגל
צילום: רויטרס

דו"ח בנק ישראל ממארס הוסיף לתמונה המורכבת של ענף ההיי־טק בשנים האחרונות. מצד אחד, שיאי מכירות ואקזיטים עצומים של חברות ישראליות, אך מצד שני, תמרורי אזהרה בנוגע להמשך דרכה של התעשייה המקומית. הדו"ח, כמו אחרים, מעלה כי אחד האיומים המרכזיים על ההיי־טק הוא המחסור בעובדים משכילים ומיומנים, וכי ישראל לא תוכל לשמור על יתרונה ללא שיפור מתמיד של ההון האנושי.

המשותף לאלה הוא ההבנה כי אי־התייחסות לכמות ובעיקר לאיכות ההון האנושי, תקשה על ההיי־טק הישראלי לשמור על מעמדו בטווח הארוך. המחסור במהנדסים איכותיים נדון במסגרות רשמיות שונות, אך לא פעם, הפתרונות המוצעים מפספסים את המטרה. המהנדס הישראלי הוא סוד כוחו האמיתי של ההיי־טק הישראלי. החלפת המוח והאופי הישראלי בעובדים מהודו תוביל את התעשייה לאיבוד יתרונה בעולם. במקום לחשוב כיצד מביאים לישראל עוד מהנדסים, עלינו לחשוב כיצד הופכים עוד ישראלים למהנדסים מצוינים.

אחד היתרונות של המהנדס הישראלי היה החיבור בין אוסף הכישורים הקשים והרכים: השכלה פורמלית מצוינת ממוסדות אקדמיים מעולים, לצד בגרות מנטלית, אופטימיות, יכולת אלתור, יכולת עבודה בצוות וגישה מוכוונת הישגים. השילוב הזה הוכח כאופטימלי עבור ההיי־טק, שמצריך ידע מדעי ומקצועי רחב, אך גם כישורים החיוניים להצלחת העובד והחברה בשוק התעסוקה המשתנה.

הצורך בשילוב בין כישורים קשים ורכים עלה גם במחקר שערך ועד האקרדיטציה ללימודי הנדסה וטכנולוגיה בארה"ב (ABET) בקרב 1,622 חברות: רוב מנהלי החברות קבעו שהתכונה החשובה ביותר למהנדס אינה שליטה בידע המקצועי, אלא דווקא יכולת תקשורת אפקטיבית — לא פחות מ–91% מהנשאלים דירגו אותה "הכרחית" או "חשובה ביותר". בין חמשת הכישורים החשובים ביותר נמצאה גם "יכולת עבודה בצוות", ובעשירייה הראשונה היו "אחריות מקצועית ואתית" ו"למידה מתמשכת". מחקר זה — כמו אחרים, ובהם סקר התובנות שערך מוסד שמואל נאמן בשיתוף מכללת אפקה — צריך להוביל לשינוי בהכשרת המהנדסים. עלינו להבין כי גם הכישורים הרכים חיוניים לא פחות. יש צעירים וצעירות רבים בעלי כישורים רכים מצוינים, שהיו יכולים להיות מהנדסים מצוינים, אולם הם נרתעים מלימודי הנדסה או מדעים — אם בשל דימוי עצמי נמוך במקצועות מדויקים, אם בשל סטיגמות סביבתיות ומסלולי הכשרה ואיתור לא הולמים.

האתגר של האקדמיה כפול: להגיע למעגל נוסף של צעירים בעלי כישורים טבעיים רחבים ולפתוח בפניהם את הדלתות ליופי שבלימודי מדעים והנדסה, ובמקביל ליצור מסלולי הכשרה המקנים כישורים אישיים מעבר לידע המקצועי. אם נצליח בכך, האקדמיה תרים תרומה כפולה לחברה: נצמצם את הפער בכוח האדם ונעניק להיי־טק הישראלי זינוק נוסף קדימה, וגם נגרום לאלפי צעירים מוכשרים להיפתח לעולם מרתק וחדשני, שבו יוכלו להגשים את עצמם באופן המלא והמספק ביותר. ההצלחה שלהם תהיה הרווח של כל אחד ואחת מאתנו.

פרופ' מויאל הוא נשיא אפקה — המכללה האקדמית להנדסה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker