הסטארט־אפיסטים הישראלים צריכים לחשב מסלול מחדש - זירת הדעות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסטארט־אפיסטים הישראלים צריכים לחשב מסלול מחדש

סטארט-אפ שלא יתאים עצמו למציאות החדשה יוסר מהרשת על ידי הרגולטור, או חמור מכך - על ידי הגולשים עצמם

3תגובות
סטארט-אפ
בלומברג

סוגיית הפרטיות עלתה באחרונה לראש השיח הציבורי, ונדמה שהיא שם כדי להישאר. אירועים משמעותיים בעלי השפעה עולמית, כמו פרשת קיימברידג' אנליטיקה, שבעקבותיה נדרש מנכ"ל פייסבוק, מרק צוקרברג, להעיד בפני הקונגרס האמריקאי, ופרישתו של יאן קום, מייסד וואטסאפ, מבעלת השליטה פייסבוק בעקבות סכסוך על פרטיות — כל אלה מצטרפים לדבר הגדול באמת: החוק והרגולציה להגנת מידע כללי של אירופה (GDPR). אלה נכנסו לתוקף בסוף מאי והעניקו לאזרחי האיחוד האירופי, ובעקבותיהם אולי לעולם כולו, את הזכות למנוע מחברות לאסוף עליהם מידע פרטי.

העולם החדש הזה מעמיד את חברות הטכנולוגיה בישראל בפני בעיה של ממש. ישראל אמנם נחשבת מובילה עולמית במספר הסטארט־אפים העוסקים בשמירה על פרטיות, אבל צמחו בה גם חברות טכנולוגיה רבות שבמשך שנים "התעלמו" מפרטיות הגולשים, ונאלצות כעת לחשב מסלול מחדש. זכורות במיוחד החברות שעסקו בסרגלי אינטרנט והודעות פופ־אפ pop–up, שקפצו בזמן הכי לא מתאים.

אתרים נוספים המושפעים ישירות מהתקנות החדשות הם אתרי המסחר, בייחוד בתחומי ההלבשה וההנעלה. חלק לא מבוטל מאתרים אלה ביקשו עד היום, לצורך התאמת המוצר ללקוח, תצלומי גוף או פירוט מידות — במלים אחרות, התערטלות מסוג כלשהו. אותם אתרים, שנהוג לומר כי ניצלו את מאפייני דור ה–Z, שאינו מבחין בין המרחב הפרטי לציבורי, צריכים עכשיו לשנות לא רק את שיטת השיווק שלהם, אלא גם את האלגוריתם שבבסיס פעילותם.

התקנות החדשות קובעות כי כל מידע המאפשר זיהוי של אדם הוא אסור, אלא אם כן ניתנה הסכמה מפורשת, ומראש, לכך. ברור לכל כי אתר שיציג הודעה כזאת לכל גולש בתחילת חוויית הקנייה, ירחיק רוכשים פוטנציאליים — שישקלו אם איבוד פרטיותם שווה את החולצה.

רוב האפליקציות העוסקות במדידה מתבססות על צילום האדם והעלאת התמונה לרשת. המשמעות היא שלחברה יש מאגר נתונים הכולל תמונות ומוצרים. באמצעות אלגוריתם פשוט יחסית ניתן לנתח את המידע ולאפיין היכן קונה אדם מסוים את בגדיו, עם מי הוא מסתובב והיכן. עכשיו, תארו לעצמכם מצב שבו החברה מוכרת את התובנות שלה לחברה אחרת, בלי שהלקוח הסכים לכך. הלקוח יקבל פרסומות המותאמות לו אישית בלי לדעת כי הן מבוססות על מידע שהושג באופן לא חוקי.

תקנות ה–GDPR נועדו להגן על הגולשים מפני חשיפת זהותם או קישור וזיהוי ללא הסכמה למאגרי מידע שונים. אחת התקנות מקנה את "הזכות להימחק". כלומר, לא להיכלל במאגר מידע כזה או אחר. התקנות החדשות מאפשרות לדרוש מחיקת זהות מהמאגר — אבל מי אמר שזה אכן יקרה ומתי?

לענקיות הטכנולוגיה, כמו אפל וגוגל, אין סיבה להסתבך עם הרגולטור האירופי בגלל אפליקציה כזאת או אחרת, פופולרית ככל שתהיה — כך שייתכן בהחלט שהן יורידו מיוזמתן אפליקציות שלדעתן אינן עומדות בתקנות, ויטילו על המפתחים את נטל ההוכחה שהם עומדים בתקנות. נכון להיום יש מספר מצומצם יחסית של אפליקציות שמסוגלות לתת את השירות בלי לפגוע בפרטיות המשתמש; אחת מהן, המבוססת על אלגוריתמים שביכולתם לחשב ולרשום מידות במגוון דרכים בלי לחשוף את המשתמש, פותחה אצלנו ב–MySize. יש כמובן נוספות.

רונן לוזון
אילן בשור

פיתוח אפליקציה דורש זמן רב. אין מדובר רק ברעיון גולמי והוצאתו לפועל, אלא גם באישור מול חנויות האפליקציות, שיווק ברשת, הטמעה ועוד. אפליקציות וטכנולוגיות שלא נערכו מראש למהלך זה יצטרכו לחשב מסלול חדש — ומהר. הדור הבא של האפליקציות יצטרך כבר להתאים עצמו למציאות החדשה באמצעות תכנות מחדש או הסרת האופציות הבעייתיות. מה שלא יותאם, יוסר מהרשת על ידי הרגולטור, חנות האפליקציות או חמור מכך — על ידי הגולשים עצמם, שיבינו כי פרטיותם נפגעת.

הכותב הוא מנכ"ל MySize, המפתחת אפליקציית סלולר לאיסוף נתוני מידות פיזיים של בני אדם במטרה להתאים עבורם פרטי לבוש בחנויות ביגוד אלקטרוניות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות